<h3>פתיחה</h3>

כבר בקיץ תקפ"ה, בעת הדיון על יסוד "כולל" נפרד לעדת חב"ד בחברון, התאחדו עדת חב"ד עם עדת הספרדים בחברון. הם ביקשו אז לקבל ביחד את חלק חברון משלם, שבו יתחלקו בינם לבין עצמם עדת הספרדים עם עדת חב"ד. ועד הפקוא"מ לא הסכים לזה, כנזכר בקצרה לעיל פ"ז, ומפורט יותר באגרת שכתב ועד הפקוא"מ אל מוהר"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד (אגרות הפקוא"מ מאמשטרדם תקפ"ו-ז ע' 176): ובכן חו"ר הספרדים ותלמידי הגאון כת החב"ד אשר המה מחזיקים הישוב פהע"ק חברון ת"ו נתפשרו ביניהם וכו' פעה"ק חברון תמוז תקפ"ה ל'..

תובעים חלקם המגיע להם ממעות מדינות האלה כפי תקנת קדמאי נ"ע, שמגיע ו' חלקים לעה"ק הנז'.. וגם כל המגיע לחלקם לשלוח לידם דוקא, ע"י הרבנים הגבאים כוללים דא"י דבק"ק ווילנא יע"א.. קבלנו אגרת מהרב מהאה"ק מו"ה בער נ"עי בן הגאון מו"ה זלמן זלה"ה מק"ק לובאוויטש, וטוען כמו כן בעד כולל חב"ד שזכו בחלקם המגיע לעה"ק חברון ת"ו, בקול סופר מאריך, וסו"ד אף הוא היה מבקש לשלוח להם חלקם כאמור למעלה.. אכן על כ"ז אין דעתנו נוטה שיזכו בכל החלק דעה"ק חברון ת"ו, כי עדיין בשיטתנו קיימינן.

הם לא הסכימו לשלוח לשתי העדות שבחברון את חלקם משלם ולא הסכימו לפשרה שנתקבלה בזה ביניהם בתמוז תקפ"ה. אמנם הם אישרו את הפרדת "כולל חב"ד" מ"כולל החסידים" הכללי והסכימו להגדיל את חלק "כולל חב"ד", ממעות הנאספות ע"י ועד הפקוא"מ, כמגיע להם על פי טענותיהם, וכמסופר בפרטיות לעיל שם.

כל זאת בקשר למעות המתקבלים ע"י ועד הפקוא"מ מהמדינות הולנד אשכנז צרפת ואנגליה. אמנם בהסכם הזה שבין עדת הספרדים ועדת חסידי חב"ד שבעה"ק חברון נכללו גם פרטים נוספים בקשר לשליחות שאר הארצות ובקשר לאחוז חלק כל עדה בהוצאות העיר הכלליות. כל הפרטים האלו אינם קשורים לועד הפקוא"מ ולכן אינם נזכרים באגרת שלהם הנ"ל, אך ידוע לנו על קיומו של הסכם זה מתוך ההזכרה בהסכם השני שחתמו ביניהם בר"ח אלול תק"צ.

ההסכם של ר"ח אלול תק"צ נעתק בס' "חברון" ע' 188-186 וצילומו בס' "מגדל עז" ע' תקיח. בשניהם באה הכותרת "ההסכם הראשון בין כולל הספרדים לכולל חב"ד, תק"צ" (או כעין זה). אמנם בתחלת ההסכם הזה עצמו מתייחסים להסכם הקודם, שכנראה הוא זה הנזכר באגרות הפקוא"מ, שחתמוהו בתמוז תקפ"ה:

מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קרית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו עפ"י התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.

גם בהסכם השלישי של שנת תר"ב נזכרים שני ההסכמים הקודמים (חברון ע' 189):

ויהי מאז בשנת ה'תק"ץ, אחר הפשר הראשון אכתי פשר ביניהם, ונתוועדו יחד שתי קהילות ונעשה פשר ביניהם ונכתב ונחתם בשנת התק"צ ליצי[רה].

המעתיק את ההסכם בס' הנ"ל דימה בנפשו שמ"ש "הפשר הראשון" נמשך לשנת תק"צ, ולכן הוסיף אחר תיבת ה'תק"ץ את התיבות "ההסכם הראשון" בין חצאי עיגול. אמנם סגנון הדברים מורה שהפשר של שנת תק"ץ הוא "אחר הפשר הראשון", וכמפורש גם בהסכם של שנת תק"צ עצמו.