<h3>פתיחה</h3>

לאחר הסתלקות הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק, היו כאלו שרצו למעט או להפסיק את תמיכתם ליושבי אה"ק, באמרם שעיקר התמיכה היתה מיועדת לכבוד הצדיק האמור.

כ"ק אדמו"ר הזקן משיב על כך באגרת התנחומין שלו (אג"ק שלו אגרת יא):

שפכתי שיח שלא יהיו קרובים נעשים רחוקים ח"ו, כאשר שמעתי אומרים אלו עניי הצאן, אשר לא בדעת ידברון.. על כן הוכפלה בקשתי לפני כל אוהביי ורעיי שלא לגרוע ח"ו אפילו פרוטה אחת, הס מלהזכיר, לתת מגרעות בקודש ח"ו, כי אם תם הכסף, כולו תמים יהי' לרצון לפני ה' .. הלא ידעתם אם לא שמעתם את יקר תפארת גדולת מצות חיזוק ישיבת הארץ כי רבה היא, כי גם לקנין בית אחד לבדו דחו את מצות שבת החמורה, אף גם להחיות כמה וכמה נפשות נקיים, עובדי ה' בקדושה ובטהרה המתקדשים ומטהרים מקדושת וטהרת הקודש, הרב הקדוש אדמ"ו מ' אברהם הכהן הגדול מאחיו שיחי' הממלא מקום קדושת רבנו הקדוש זללה"ה בחכמה וביראה".

כ"ק אדמו"ר הזקן לא הסתפק באגרת זאת, הוא לקח על עצמו את אחריות המשך תמיכת הישוב החסידי בטבריה. באותה שעה שהה בחו"ל השד"ר ר' צבי הירש הארקער. בקיץ תקמ"ט כבר היה בדרכו חזרה לטבריה וראה שתמיכת החסידים שברוסיה הולכת ונמעטת. הוא רצה לחזור לרוסיה לעורר על המשך התמיכה, אמנם כ"ק אדמו"ר הזקן הורה לו להמשיך בדרכו לטבריה, באמרו שהוא עצמו יכניס עצמו להגדיל את תמיכת החסידים שברוסיה. על כל הנ"ל מספר הרצ"ה במכתב שכתב לאנ"ש ברוסיה מאמצע דרכו בזאסלוב (אגרות חסידים מא"י אגרת נג):

אהו' אחי היו לבני חיל וחזקו ואמצו במצוה זו, ואף שידעתי גודל אהבתו והתאמצותו של אדמו"ר גאון עוזנו ומחמד לבנו כ"ק מ"ו שניאור זלמן שי', שבודאי לא ישקוט ולא ינוח עד אשר יוציא כנוגה צדקו, אך מגודל המרירות לעצור במלין מי יוכל. ומגודל אהבתם עלי ידמה לכם כאלו אני עומד ומדבר עם כל אחד ואחד, כי לולא הייתי מוכן כבר לנסוע לאה"ק, וזה בעצת אדמו"ר הגאון אמיתי מו"ה שניאור זלמן, אפשר הייתי נוסע למדינתם לדבר עמהם נידון זה.. אספר גודל האהבה של אדמו"ר מ"ו שניאור זלמן שי' וגודל אהבה שלכם לאנ"ש אשר באה"ק, אשר עיני ראו ולא זר.. אהובי אחי, ידעתי גם ידעתי שאדמו"ר כ"ק מו"ה שניאור זלמן ידבר עמהם, וענין זה מה שאין שכלי משגת, ואני כיהודה ועוד לקרא.

אחרי הסתלקות הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק, בר"ח אייר תקמ"ח, עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי הרה"ק הר"א מקאליסק, כנזכר באגרת כ"ק אדמו"ר הזקן המועתקת לעיל, ועד"ז כותב באגרת שנת תק"נ (אגרת יב) "הרה"ק הכהן הגדול שי', הממלא מקום קדוש אדמו"ר רבינו הק' זצוקללה"ה בקדושה ובטהרה".

אמנם לא דומה היחס הזה לתוארי הכבוד והחיבה שתיאר בהם כ"ק אדמו"ר הזקן את הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק, המוזכרים לעיל פ"ב, שהיה מתייחס אליו כתלמיד לרבו, קורא לו בשם "רבותי שבא"י" אשר "מעלתם הרמה ונשאה על מעלת צדיקים שבחו"ל אין ערוך אליהם א"א להעלות על הכתב וכל הפורש מהם כפורש מן החיים ממש", תארים ויחס שאיננו מוצאים לא מיניה ולא מקצתיה בשנים שלאחר תקמ"ח; מ"מ כותב גם באגרת כז "יושבי ארה"ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי'". וכמו"כ מזכירו בתואר הזה "הרב הכהן הגדול מאחיו" גם באגרות ל. לג.

לעיל פ"ב סופר איך שהרה"ק הרמ"מ מוויטבסק והרה"ק הר"א מקאליסק המריצו בכ"ק אדמו"ר הזקן לקחת על עצמו את עול הנהגת עדת החסידים אשר ברוסיה הלבנה ובליטא, ואיך שכתבו אל החסידים ברוסיה להתדבק בו ולקבלו עליהם כמנהיג. גם אחרי הסתלקות הרה"ק הרמ"מ המשיך בדרך זו הר"א מקאליסק, שהיה שולח אגרות עידוד ותמיכה לכ"ק אדמו"ר הזקן שינהיג את עדת החסידים ברוסיה, ואל החסידים הרבה לכתוב שישתו בצמא את דבריו, כמעט בכל שנה. בשנת תק"נ כותב אל החסידים שבחו"ל (בית רבי יד,ב. הקטע הזה הוא חלק מהאגרת שנדפסה בלקו"א אגרת לג, שנמצאת בכת"י 2000 כח,א בשלימות, בתאריך "י"א מנ"א תק"ן"): והלא עיניכם רואות את מורכם הוא רב אחאי ידיד ה' זה סיני הרב המפורסם כבוד קדוש מו"ה שניאור זלמן נ"י להתחמם באורו יראו אור עולם ואוצר חיים ושלום.

בשנת תקנ"א (לקו"א אגרת לה; וראה לעיל פ"ג שהוכחתי שהיא משנת תקנ"א):

הלא עמכם כבוד רב חביבי וחמדת לבבי הרה"ג קדוש ה' מכובד הר ה' זה סיני כק"ש מוהרש"ז נ"י פלא יועץ ומי בעל דברים יגש אליו והוא יראהו את מבוא העיר ואת כל הדרך דרך ה' אליו תשמעון.

בשנת תקנ"ג (בית רבי שם, ובשלימות בכת"י 2000 כ,א בתאריך ט' לחודש אדר תקנ"ג):

והן עתה קצרתי.. כי הלא בעזהשי"ת אתם עמם רב רחימאי קדוש ה' המפורסם מוהרש"ז נ"י אשר עיניכם רואות את מורכם משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיו תשבע הארץ ופיו מפיק מרגליות.

בשנת תקנ"ד כותב [הקטע נעתק בבית רבי טו,א כחלק מאגרת תקנ"ג הנ"ל.

בשלימות נדפסה האגרת באגרות בעה"ת סי' לה. ונלענ"ד שהיא משנת תקנ"ד, כי:

א) באגרת זו מבאר ומחזק את עקרי הדברים שבאגרת כ"ק אדמו"ר הזקן משנת תקנ"ג (היא אגרת תקנות לאזניא, הנדפסת באג"ק שלו אגרת כד; ואף שבאגרת שלפנינו אינו מזכירה בפירוש, מ"מ מעתיק ממנה ומבאר הדברים. ראה מקורות והערות שם ע' תלא), וא"כ מסתבר שנכתבה בשנה שלאחריה. ב) כיון שיש לנו את אגרותיו של הר"א מקאליסק, שכתב בקשר לנשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, בשנים תקנ"ג ותקנ"ה, מסתבר שהאגרת הזאת באותו נושא היא משנת תקנ"ד שביניהם]:

מלכם בראשם, הוא כבוד רב אחאי המפורסם האלקי כמ"ו שניאור זלמן שי' .. חופף עליו כל היום חבילי טרדין מן בני אנשא נצבים עליו מן בקר עד ערב, ויתקבצו אליו כל איש מצוק ומר נפש ואשר לו נושה, שואלין ודורשין מאתו כאשר ישאל איש כו', בכל דבר קטון וגדול.

ושוב כותב בחורף תקנ"ה (אגרות חסידים מא"י אגרת סא):

והלכה למעשה רב הוא כבוד הרב רחימא האלקי קדוש המפורסם כבוד מ"ו שניאור זלמן נ"י למען יכבד ה' שכבודו הוא כבוד המקום.. רב לכם דברי רב חביבא שיחי' אשר הליכות עולם לו.

עוד אגרת אחת הגיעה לידינו בלתי מתוארכת (בית רבי טו,א. ובשלימות באגרות בעל התניא ובני דורו ע' נה), ואפשר שהיא משנת תקנ"ו (ע"פ התוכן נראה שנכתבה אחרי תקנות לאזני ואחרי אגרת תקנ"ג הנ"ל כיון שיש לנו כבר כמעט את אגרות כל השנים, חוץ משנה זו, אפשר שהיא משנת תקנ"ו):

והנה עמכם רב חביבי הרב הג' קדוש ה' מכובד איש אלקי, כבוד מ' שניאור זלמן שי', משכן קרוי מקדש, וה' שוכן בציון המצויין, אנן מהכא ואיהו מהתם דעתנו עליכם לעורר עליכם רחמים מרובים וחסדים טובים אליכם, ויאיר להם ויאמרו עיני שכלם ביאת אורה וטהר גברא.

ובכל אשר אמרנו אליכם תשמרו להרגיל א"ע בסוד האמונה להיות ניזון מזיו השכינה, בהתקשרות עם כבוד רב חביבי הנ"ל ועמנו.. אל יהי למשא כבד על כבוד הרב הנ"ל להתראות אתו עמו כפעם בפעם כאשר ההרגל נעשה טבע בלא יועיל, ודי להם לקבולי אפיה פעם אחת בשנה ושנתים, ומרחוק ה' נראה להם.