<h3>שד"רות ר' ישראל מפולוצק</h3>

יחד עם הרמ"מ מוויטבסק וסיעתו, עלה גם הרה"ק מוה"ר יש ראל מפולוצק, גם הוא מתלמידי הרב המגיד ממזריטש. לאחר שהיה קצרה באה"ק נשלח כשד"ר לחו"ל, על מנת להסדיר שם את גביית מעמדות אה"ק. את סיבת הדוחק הגדול מיד בבואם לאה"ק מבאר הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק באגרת שכתב בשנת תקל"ח (אגרות חסידים מא"י אגרת יב):

התאספו ובאו הרבה עניים לרוב.. עדי בשחק נאמן עלי אבא שבשמים אשר לא היתה ידי עמהם אדרבא אשר צוחתי ורביתי עמהם עד בוש, ורובם אשר לא ידעתי ושמעתי כלל. והנה אני בעניי הכינותי בעז"ה די סיפוקי, ואשר אתי יש מהם בעלי יכולת וטובי לב,ל אבל כשל כח הסבל נלאינו נשוא, וכבר הוצאנו עליהם למאות גדולים אבל אין הבור מתמלא מחוליתו .. ולמראה עיניכם תשפטו אשר הוכרחנו לשלוח בזמן קרוב את הרב הישיש מו"ה ישראל פאלצקער. ואם היו נותנים לו עשרת אלפים בחודש חליפות יציאות א"י הקדושה היה בז לכל דבר, אבל ההכרח הביאנו לכך.

וביתר פרטים מבאר הר"י מפולוצק בעצמו, באגרת שכתב מדרכו ביאסי, בט' אייר תקל"ח (לקו"א אגרת כז. הוגהה והושלמה עפ"י כת"י 2000 א,א):

העניים אשר עברו חלוצים לפנינו המה היו בעוכרינו בכל מקום מדרך כף רגלנו, כי מעיר קושטאנדינא והלאה חלו כולם עלינו בהכרח שלא בטובתנו, והוצאנו עליהם לאלפים בהוצאות הספינות וכופרי נפשות ושכירות חמורים וכל פרנסת ביתם, כי מי האיש אשר לבו כלב הארי' ולא המס ימוס בראותו עוללים שאלו לחם ואין לאל ידם, ולולא ד' שהי' לנו בעוזרנו לי חשבון הנפשות והוצאת הספינה עליהם, אם את כל דמי האנשים יאסף להם ומצא להם.

והנה עדי בשחק נאמנה ונאמן עלי אבא שבשמי' שלא רציתים ולא החזקתי מעולם את מי אשר אין בידו להשיג לעלות לארץ הקודש, וגם רבינו [ה]רב הגדול מ"ו מנחם מענדל מעולם לא עלתה על דעתו ולא ציווה לעלות, כי רובם לא הכרנו כלל, כי אם ויעפילו לעלות בהתלהבות לבם לעלות לאה"ק ושאר פניות.. וא"א שיחזיקו המועטים את המרובים בא"י, בבאי הבית ודופקי הדלתות בכ"י לחם לפי הטף, עוללי' שאלו לחם ובבוקר יאמרו מי יתן ערב ובערב וכו', שאין להם מן המוכן אפי' מזון סעודה א' ואנחנו נלאינו נשוא.

לזאת נשלחנו כנשר קל מהרה אני ורעי המפורסמים באג' הנדפס בר"ח מר חשוון ש' תקל"חי"ת.. ומי אשר נגעה יראת ד' בלבו יראה להתאמץ בגוף וממון להחיש עזרת ישראל לרחם על שארית ופליטת עמו היושבים ומחננים עפרה ומתפללים ודורשים שלום ארץ חמדתנו ובשלום כל ישראל.

ה"אג' הנדפס בר"ח מר חשוון ש' תקל"חי"ת" לא הגיעה לידינו. בהשקפה ראשונה נראית כוונת הדברים, שהוא עם רעיו הדפיסו בר"ח מ"ח אגרת בקשר לשליחות. באה"ק לא היה דפוס באותה שעה, ומזה הסיק א. יערי (שלוחי א"י ע' 609. הדפוס העברי בקושטא מס' 474) שבר"ח מ"ח כבר היו בדרך בקושטא ושם הדפיסו את האגרת הזאת שלא הגיעה לידינו. אמנם כל זה נראה תמוה:

א) בה' אלול הגיעו לאה"ק. עד שהספיקו להגיע מעכו לצפת ולהסתדר שם בודאי עברו איזה שבועות. הר"י מפולוצק המספר באגרת הנ"ל איך שהגיע לצפת יחד עם בני ביתו, על המקום שמתפללים בו וביהכ"נ שהתחילו לבנות עבורם ועל העניים הדופקים בדלתות בכל יום לחם לפי הטף, בודאי נראים הדברים שלא עזר בני ביתו בצפת וחזר לחו"ל מיד ביום בואו. בודאי עברו לפחות איזה שבועות מיום בואו לעיה"ק צפת עד אשר נסע בחזרה לחו"ל כשד"ר. קשה מאד לשער שיצא לדרכו באמצע חודש תשרי, שאז היה צריך להיות על הספינה בימי החג. ויש להניח שיצא לדרכו אחר חודש החגים, וא"כ איך זה הספיק להדפיס את האגרת בקושטא מיד בר"ח מ"ח? ב) בכה"י הנ"ל, שנעתק בשנת תקצ"ה, באה כותרת לפני האגרת: מכתב מאה"ק מרבה"ק משנת תקל"ח לפ"ק, והוא מכתב קדוש אור בהיר מכבוד קדוש צדיק תמים חסיד מפורסם איש האלקי קדוש יאמר לו הוא אדמו"ר מו"ה ישראל פאליצקער, בחזירתו מאה"ק לשליחות פרנסת עניי א"י, וזהו התחלתו, היום יום ב' ט' אייר פה ק"ק יאס, בחזירתו מאה"ק מרחשוון שנת הנ"ל, בעז"ה וס"ד.

מפורש כאן שלא יצא מאה"ק עד חודש מ"ח תקל"ח, וא"כ בודאי לא הדפיס את האגרת הזאת בקושטא בר"ח מ"ח. עפ"ז היה נראה לפרש שזהו זמן כתיבת האגרת בצפת, ולא זמן הדפסתו בקושטא. וזמן יציאתו מאה"ק היה באמצע חודש מ"ח. במשך חדשי החורף היה בקושטא ובחדש אייר הגיע ליאסי, בדרכו לרוסיה.

ובקשר לשמו של השד"ר השני שנסע עמו כותב יערי (שלוחי א"י ע' 610):

באגרתו הנזכרת כותב ר' ישראל מפולוצק "נשלחנו אני ורעי", ואינו מפרש בשמו של רעו. אולם ניתן לשער שמוא ר' שלמה סג"ל שנזכר באגרתו של ר' אברהם הכהן מקאליסק אל חסידי סמיליין, שנכתב בצפת בסוף שבט תקל"ח, ובה נאמר: "כבר הודעתים נאמנה במכתבם [צ"ל במכתבנו] ע"י ציר נאמן לשולחיו הרבני המופלג מ' שלמה סג"ל, ושם נאמר מכל תוצאותינו ומבואותינו לאה"ק בשלום בלי פגע, ומקביעות אהלינו פה עיה"ק צפתובב"א".

ודבר זה נראה פלא, שבשעה שהשד"ר ר' שלמה נסע יחד עם הרה"ק ר' ישראל מפולוצק, יזכיר הר"א מקאליסק רק את ר' שלמה ולא את הר"י מפולוצק.

ובאמת נעתקה האגרת הנ"ל לסמיליין בכת"י 2000 ג,א בכותרת "אג"ש [אגרת שלומים] מהרב הקדוש מו"ה אכ"צ [אברהם כהן צדק] משנת תקל"ט לפ"ק".

גם מתוכן האגרת הנ"ל נראה שהיא משנת תקל"ט ולא משנת תקל"ח:

א) מה שנאמר בה "והי' רעב בארץ בשנה הזאת אשר לא הי' לפנים" מתאים לשנת תקל"ט, וכנזכר גם באגרת מקיץ תק"מ (אגרות חסידים מא"י אגרת יד) "כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ".

ב) מה שנאמר בה "כי שלחו עוד הפעם מירושלים עה"ק בבקשה וחנינה גדולה שנקבע עמהם, גם בטברי' בקשו אותנו פעמים רבות, והיינו בר"ח שבט בעה"ק טברי'", נראה מסגנון הדברים שמהבקשה הראשונה מירושלים כבר ידוע להם בחו"ל ועתה מספר שביקשו עוד הפעם, ולא מסתבר שהיה כל זה במשך תחלת חורף תקל"ט.

ולפי"ז יוצא שהשד"ר של שנת תקל"ח היה הר"י מפולוצק ושל שנת תקל"ט היה ר' שלמה סג"ל.

עוד כותב יערי שם בקשר לשד"ר ר' שלמה סג"ל, שאין אנו מוצאים עוד את חתימתו על אגרות החסידים מא"י ונראה שנפטר בדרך-שליחותו. קשה לבנות על ראיות כאלו ולא ראינו אינה ראיה. ובנידון דידן נזכר באגרת תק"מ הנ"ל שבחודש מנחם אב תקל"ט בא מחו"ל לטבריה אחד בשם "ר' שלמה" והביא אתו אגרת לר' יצחק מציצרסק.

נחזור עתה לשליחותו של הר"י מפולוצק בשנת תקל"ח, שלאחר שהשיג סכום מסוים בקושטא ושלחו אל הרמ"מ מוויטבסק וסיעתו המשיך את דרכו ליאסי ומשם לרוסיה. לרוסיה הגיע בקיץ תקל"ח או בחורף תקל"ט. באותה שעה כבר חזר גם כ"ק אדמו"ר הזקן לרוסיה, כמסופר לעיל, ושם התמנו, יחד עם הרה"ק מוה"ר יששכר בער מליובאוויטש, לנהל את גביית המעמדות ולהנהיג את עדת החסידים ברוסיא הלבנה וליטא.