ספרי כ"ק אדמו"ר רשימות <h1>מנורה</h1><h2>ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש</h2>קח

קח

[reshimo]

חופה. ויש חופה על זו"ן, ת"ת דאימא כתר לזו"ן, רצון שלמטה מהשכל, שנלקח מהתבוננות. וי"ל דלכן כרובים דמשה – מזהב, בינה התבוננות, ומקשה מהכפרת. אבל דשלמה חופה על או"א, רצון שלמע' מן השכל, מעצי שמן דוקא, שמן מו"ס,[/reshimo]

[pianuach]

מקשה גו' משני קצות הכפורת", ובשלמה נאמר³⁷⁵ "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן גו' ויצף את הכרובים זהב" – ע"פ המבואר בדרושי חסידות [תו"א תרומה. לקו"ת שה"ש ד"ה כי על כל כבוד חופה³⁷⁶ ].

והענין בזה:

כפורת שהיא בחי' מקיף – הוא בחי' חופה. ויש חופה על זו"ן, בחי' תפארת דאימא שנעשה כתר לזו"ן, וענינה בעבודת האדם הוא רצון שלמטה מהשכל, שנלקח מהתבוננות – שזהו ענינה של הכפורת שהיא חופה על זו"ן, שהם הכרובים³⁷⁷ .

ויש לומר , דלכן , כרובים דמשה , שהם בחי' זו"ן – היו מזהב, כי, זהב הוא בחי' בינה ³⁷⁸, התבוננות שכלית, שממנה באים המדות, זו"ן (כרובים) , ו נעשו מקשה מהכפורת – כי, זו"ן (כרובים) נמשכים מבחי' תפארת דאימא (כפורת) שנעשית כתר לזו"ן .

אבל כרובים דשלמה הם למעלה מזה (לא רק למעלה מהכרובים דמשה, אלא למעלה גם מהכפורת שהיא חופה על זו"ן) – שהם חופה על או"א, שענינה הוא רצון שלמעלה מן השכל,

ולכן, הכרובים דשלמה היו (לא מזהב, בחי' בינה, אלא) מעצי שמן דוקא, כי [/pianuach]

הערות

375. מלכים-א ו, כג-כח.
376. בתו"א שם (עט, ד): "ועשית שנים כרובים . . מן הכפרת תעשו את הכרובים הוא בחינת סוכ"ע שמקיף לשניהם בשוה . . ועמ"ש ע"פ כי על כבוד חופה ענין ב' בחי' כבוד והחופה ומקיף שעליהם, וזהו ענין ב' הכרובים והכפרת"*. ושם (פא, ב): "זו"נ . . הן הן הכרובים . . נעשים מקשה אחת מהכפורת שהוא בחי' כתר לשניהם". ובלקו"ת שם (מז, ג ואילך): "ז"א ונוקבא הם ב' הפכים . . ועמ"ש מזה בפ' תרומה בענין כרוב א' מקצה מזה כו' . . ולזאת בכדי שיהיו יכולים להתחבר יחד . . יחוד זו"נ, על זה יש בחינת חופה . . דת"ת דאימא נעשה כתר לז"א ונוק'** . . כמ"כ יש חופה על כבוד עליון, או"א . . דהנה ידוע כי אית רצון ואית רצון, רצון התחתון היינו הנולד מן השכל . . וזהו ענין כתר דזו"נ שנמשך מת"ת דאימא. אכן אית רצון העליון . . רצונו הוא כך בלי טעם . . הרצון הוא גבוה הרבה ואינו יכול להשתלשל ולבוא לידי גילוי בשכל . . ונקרא גלגלתא דחפיא על מוחא . . רצון התחתון היינו ת"ת דאימא דנעשה כתר לז"א, היינו הרצון שנולד ונמשך מחמת השכל כנ"ל, וגלגלתא דא"א היינו רצון שלמעלה מהשכל . . וזהו ענין החופה שעל בחי' כבוד העליון דהיינו או"א".
377. ראה אוה"ת תרומה שם: "הכרובים הם זו"נ והכפורת מבחי' בינה".
378. ראה לקו"ת בהעלותך לו, סע"ב. אוה"ת תצוה ע' א'תריג. יהל אור ע' ע ואילך. סה"מ תר"ל ס"ע קעט ואילך. ועוד. ---------- *) אף ש"צ"ע . . שהכרובים . . הם עומדים על רגליהם על הכפורת, א"כ איך הכפורת כתר להם שהוא עטרה וראש" (אוה"ת תרומה ס"ע א'תנ ואילך). **) ובהגהת הצ"צ: ע"ש בפ' תרומה בד"ה ביאור לענין הכרובים וכתר אחד לשניהן כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.