קב
[reshimo]
ורק אחר דפגע במזה"פ פגע במנורה ושלחן הרומזים על ב' סוגי עבודות האדם: הרוחנית, תורה ותפלה, מנורה, ובענינים הגשמים, שולחן, וכרמז רז"ל הרוצה להחכים להעשיר וסימנך מנורה שלחן (ב"ב כה:) וכמשי"ת [וע"ד כמו שאסור לאכול קודם התפלה (ברכות י:) או לעשות חפציו (שם יד . ), וגם ת"ת משתדלים להתפלל קודם (ברכות ה: עיי"ש ברש"י ותוס'), ועכ"פ ברכת התורה קודמת. וכמו"כ הוא בשבת[/reshimo]
[pianuach]
מאוכלות דוקא , שמורה על ביטול הגולם לגמרי , והראב"ד פליג עלי' , וס"ל שלא בעינן גחלים מאוכלות דוקא, אלא מספיקה גם הפעולה דחלישות הגולם .
סה . ונחזור לעניננו – שבכניסתו להיכל פגע במזבח הפנימי תחילה, ורק אחר דפגע במזבח הפנימי, פגע במנורה ושלחן, הרומזים על ב' סוגי עבודות האדם:
העבודה הרוחנית, תורה ותפלה – נרמזת ב מנורה, ו העבודה בענינים הגשמיים, אכילה ושאר חפציו – נרמזת ב שולחן, וכרמז רז"ל הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין וסימנך מנורה בדרום ו שלחן בצפון (ב"ב כה, ב), היינו, שמנורה שייכת לענינים רוחניים (חכמה), ושולחן שייך לענינים גשמיים (עשירות), וכמו שיתבאר 345 .
[ו יש להוסיף בזה (באופן אחר קצת), שהפגיעה במזבח הפנימי תחילה ואח"כ במנורה ושולחן הוא ע"ד כמו שאסור לאכול קודם התפלה (ברכות י, ב 346 ) או לעשות חפציו (שם יד, א 347 ), ו לא רק בנוגע לאכילה ועשיית חפציו, אלא גם בנוגע ל תלמוד תורה משתדלים להתפלל קודם (ברכות ה, ב עיי"ש ברש"י ותוס' 348 ), ועכ"פ ברכת התורה (שהיא דוגמת תפלה) בהכרח שתהי' קודמת לתלמוד תורה, שהרי אסור ללמוד קודם ברכת התורה349. ודוגמתו בנדו"ד, שמזבח הפנימי[/pianuach]
הערות
- 345. ראה לקמן בפרקים "המנורה ע"ד הדרוש", "צו"ד מונחת" ו"מו"מ מונחת", שב' הסוגים שבעבודה הרוחנית הם ב' הדעות בענין המנורה: "צפון ודרום מונחת" (עבודת המוח והשכל – תורה), או "מזרח ומערב מונחת" (עבודת הלב והרגש – תפלה*) – בניגוד לשולחן שמורה על העבודה בענינים הגשמיים.
- 346. ושם: "מאי דכתיב לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם . . כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך . . גאיך, אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים".
- 347. ושם: "אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו".
- 348. בברכות שם: "אבא בנימין אומר . . על תפלתי שתהא . . סמוך למטתי". ובפרש"י: "כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל". ובתוס': "רש"י פירש אפילו ללמוד, שאסור ללמוד קודם תפלה. ולא ידעתי מנא לי', אבל ראי' דשרי ללמוד קודם וכו'"**.
- 349. ראה טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס מז. ---------- *) היינו, בפרטי סוגי העבודה, אהבה או יראה כו' (שבע סוגים) – לאחרי הקדמת כללות הענין דעבודה שבלב זו תפלה שמרומז במזבח העולה, שהלב צ"ל כולו לה' (כנ"ל סנ"ט) . **) ולהעיר מלקו"ת ברכה צו, ב – לאחרי שמביא פרש"י ותוס' הנ"ל: "אבל באמת אין זה משום איסור, אלא שמעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.