ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש</h2>צט

צט

[reshimo]

כי הנשמה היא נצחית. והיא חביבה מכל הקרבנות (במד"ר פי"ח) [וגם קטרת בגימט' תריג בחלוף ק' בד' דאתב"ש (במדב"ר פי"ג. נחשון)]. ורומזת הקטרת שהאדם במדרי' שהנשמה לבדה המושלת, ומתקשר בה' בלי מונע – קטרת תרגום ותקשר, וכדרז"ל על קטורה שקשרה פתחה ואין לה שייכות אלא לאברהם (רש"י בראשית כה' א' מב"ר) –[/reshimo]

[pianuach]

וזהו ג"כ שהקטורת דוקא (ולא קרבנות) עוצרת המגיפה (שבת פט, א ³³¹ ), כי, קטורת היא ריח שהנשמה נהנית ממנו, ו הנשמה היא נצחית – שבזה מודגשת השייכות דקטורת לנשמה דוקא ,

ו לכן גדלה מעלת הקטורת ש היא חביבה מכל הקרבנות (במדב"ר פי"ח , ח ) – להיותה ריח בלבד (ללא אכילה, כמו קרבנות) ששייך לנשמה³³².

[וגם : קטרת בגימטריא תריג בחלוף ק' בד' דאתב"ש (במדב"ר פי"ג ³³³ , בקרבן נחשון ³³⁴ ) – שבזה מודגשת מעלתה הרוחנית של הקטורת שמרומז בה כללות ענין המצוות ].

ו כיון שהקטורת ענינה ריח שהנשמה לבדה (ללא עירוב הגוף) נהנית ממנו, נמצא, ש רומזת הקטורת שהאדם הוא במדריגה שהנשמה לבדה (ללא עירוב הגוף) היא המושלת בו , ו אז הוא מתקשר בה' בלי מונע – כמרומז ב"קטורת" שהוא מלשון קשר, כפי שמצינו ש"ו קטרת " הוא ה תרגום ד" ותקשר "³³⁵ , וכדרשת רז"ל על קטורה שקשרה פתחה ואין לה שייכות אלא לאברהם (רש"י בראשית כה' א' – מב"ר ³³⁶ ) , וענינו בעבודה – שהאדם מתקשר עם הקב"ה להיות שייך אליו בלבד, והתקשרות זו היא בלי מניעה, כיון שאין הגוף תופס מקום כלל, ורק הנשמה היא המושלת עליו³³⁷ . [/pianuach]

הערות

331. ושם (ובפרש"י): "מסר לו (למשה בעלותו למרום) דבר (סודו, להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין החיים ובין המתים), שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם ואומר ויעמוד בין החיים ובין המתים וגו'".
332. ראה גם לעיל (סוסנ"ד) שקטורת שייכת לקדש הקדשים שהוא בדוגמת עולם המלאכים, צורה בלי גולם כלל (למעלה גם מהיכל, שיש בו גולם, אלא שהוא ברור זך ונקי).
333. ושם (טו-טז): "מלאה קטרת . . ק' מתחלפת בד', א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, ועולה חשבון התיבה . . למנין תרי"ג".
334. צ"ע הכוונה – כי, במדרש שלפנינו הוא בקרבנו של נתנאל בן צוער נשיא ישכר.
335. כמ"ש (וישב לח, כח) "ותקשר על ידו גו'", ותרגם אונקלוס "וקטרת על ידי' כו'" (ראה אוה"ת תולדות קנב, סע"א: "ענין קטרת שהוא לשון קשר, כי כל קשר שבפסוק מתורגם בלשון קטר כמו . . ותקשור שני על ידו וקטרת על ידי' כו'").
336. בפרש"י*: "קטורה, זו הגר, ונקראת קטורה על שם . . שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". ובב"ר פס"א, ד: "כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה".
337. ראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ע' קכב. ח"ג ע' קנב. ---------- *) אולי מציין רבינו גם לפרש"י – משום שברש"י ה"ז בהמשך למ"ש לפנ"ז: "שנאים מעשי' כקטורת ו שקשרה כו'", בוא"ו המוסיף (דלא כבב"ר שהם ב' פירושים שונים – ראה לקו"ש חט"ו ע' 174), שעפ"ז מודגשת יותר השייכות דקשירה ל" קטורת ".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.