פה

הערות

1. 268. ראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ה: "חצר אוהל מועד (במשכן) הוא הנקרא (במקדש) עזרה".
2. 269. ראה תויו"ט מדות פ"ד מ"ו: "היכל . . מה שלפני בית הקדשים ונקרא בכתוב קדש, או אוהל מועד במשכן".
3. 270. תרומה כו, לו.
4. 271. מ"א ו, ג, ובפי' הרד"ק ומצו"צ (וראה אנציק' תלמודית ערך אולם וערך היכל בתחלתם (ובהנסמן שם), שה"אולם" – ברוב הפעמים – אינו נכלל ב"היכל").
5. 266. בבחיי שם (כה, ט): "ידוע כי המשכן וכליו הכל ציורים גופניים להתבונן מהם ציורים עליונים שהם דוגמא להם . . הוא מה שתמצא המשכן על ג' חלקים, לפנים מהפרוכת, חוץ לפרוכת שהוא אהל מועד, חצר המשכן, כנגד המציאות שנחלק לג' חלקים, עולם המלאכים, עולם הגלגלים, עולם השפלים. וכן מצינו האדם שהוא עיקר הכל . . נחלק לשלשה חלקים, עולם הדבור ועולם החיות ועולם הטבע. החלק הראשון שבמשכן לפנים מהפרוכת ושם הארון והלוחות והכרובים שהם כלים פנימיים נעלמים והם המרכבה לשם יתעלה . . כנגד עולם המלאכים . . וכנגדן באדם עולם הדבור והוא הראש שהוא משכן החכמה . . החלק השני . . אוהל מועד ושם השלחן והמנורה ומזבח הקטרת שהם כלים נכבדים פנימיים לא כמעלת פנימיות הראשונים, והם כנגד עולם הגלגלים . . העולם מתקיים בתנועתם, וכנגדן באדם עולם החיות והוא הלב . . שכל החיות תלוי בו וכל הגוף מתקיים בתנועתו. החלק השלישי חצר המשכן בו . . מזבח העולה אשר עליו מקריבים הקרבנות ושם בעלי חיים מקבלין הפסד, והוא כנגד עולם השפל הזה שהוא בעל הוי' והפסד, וכנגדן באדם עולם הטבע, והוא מהטבור ולמטה, כי משם באה ההוי' והוא ראשית הפסד הגוף, כי ההפסד הוא סיבת ההוי' וכו'". ובשל"ה שם (שכד, ב) – לאחרי שמקדים הרמזים שבמשכן, "איך רומז כל ענין וענין ועל מה רומז דבר זה לירד על עומקו, נעלם מעין כל חי לא נתגלה רק לבני עלי' . . מ"מ שוטטו כמה חכמים מחכמי האמת ומהמפרשים להשיג דבר מה וכו'": "כולם הסכימו כי המשכן הוא תבנית כל העולמות והשתלשלותם", ולאחרי שמביא כמה מדרשי חז"ל בזה, מביא את דברי הבחיי הנ"ל, ומוסיף לבאר כמה פרטים, עיי"ש בארוכה.
6. 267. ראה המשך תער"ב ח"א ע' תמד (ועד"ז ח"ב ע' תתצב): "כנודע בהג' דיורין שבמקדש כו', שהן נגד ג' עולמות הכלליים, דחצר אוה"מ נגד עולמות בי"ע, והאוה"מ שהוא ההיכל נגד עולם האצי', וקדה"ק נגד עולמות הא"ס שלפני האצי'".