קלו

הערות

1. 486. בגמרא שם: "רבי פתח אוצרות בשני בצורת, אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא בעלי הלכה בעלי הגדה, אבל עמי הארץ לא יכנסו. דחק . . ונכנס אמר לו רבי פרנסני, אמר לו בני קרית, אמר לו לאו, שנית, א"ל לאו, אם כן במה אפרנסך, [א"ל] פרנסני ככלב וכעורב, פרנסי'. בתר דנפק יתיב רבי וקא מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ. אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו, בדקו ואשכח. אמר רבי יכנסו הכל". – ומזה משמע לכאורה שאמירתו "יכנסו הכל" היא כדי להבטיח את מזונם של לומדי תורה, ולא בגלל דאגתו לעמי הארץ עצמם. אבל, מזה שממשיך שם ש"רבי לטעמי' דאמר רבי אין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ", מוכח, שלולי טעם זה הי' דואג לפרנס גם עמי הארץ (וראה שו"ע יו"ד סרנ"א סי"א, ש"רבי שהי' מצטער שנתן פתו לעם הארץ, משום דהוו שני בצורת, ומה שהי' אוכל עם הארץ יחסר לתלמיד חכם, הא לאו הכי כו'". וראה גם חדא"ג מהרש"א לב"ב שם).
2. 487. ושם (ובפרש"י): "שלח לה (רבי לאשתו של ראב"ש) נהי דבתורה גדול ממני אבל במעשים טובים מי גדול ממני, שלחה לי' בתורה מיהא גדול ממך (לדבריך הוא גדול ממך בתורה) לא ידענא (אלא שפיך ענה בך), במעשים ידענא (במעשים טובים יודעת אני שהוא גדול ממך) דהא קביל עלי' יסורי. בתורה מאי היא וכו'".
3. 488. וראה לקו"ש ח"ד ס"ע 1235 ואילך, שמ"ש במק"א (ב"ר פל"ה, ב. זח"א רנה, סע"א) "אם חד הוא אנא הוא" (רשב"י לבדו) – קאי על סוג מיוחד ב"בני עלי'", "צדיק יסוד עולם".