ט

[reshimo]

תנאים, דרוצה מכבו ומדליקו שנית, או דאינו מכבו כל עיקר, משא"כ נהמ"ע דצריך להניחו דולק. או יאמר דהדיוק במשנה הוא במלת מדשן דנקט בנהמ"ז, היינו שצריך להסיר השמן שבנר (והפתילה א"א להסיר דהא דולק הוא), משא"כ נהמ"ע דרק מוסיף עליו שמן ואין בו דישון כל עיקר. אבל צ"ע למה ישתנה דין השמן שבב"נ אלו.

ובכל אופן צ"ע מהו הטעם דלפי שממנו מדליק המנ' בה"ע לכן לא יכבהו לנהמ"ע וידליקו שנית, הלא גם אם יכבהו וידליקו יוכל להדליק ממנו בה"ע.

וצע"ק במש"כ בפיה"מ דבנהמ"ע מוסיף שמן, דמשמע דהנשאר בשמן אינו מסירו מהנר, דא"כ ז' מדות שהיו במקדש, הרי נפיש להו מדות טובא, וכקושית הש"ס מנחות (פח:).[/reshimo]

[pianuach]

המזרחי מדשנו איך שירצה, ואין בזה תנאים, היינו, דרוצה מכבו ומדליקו שנית, או דאינו מכבו כל עיקר (אלא מתקנו בלבד), משא"כ נר המערבי יש תנאי באופן דישונו – דצריך להניחו דולק, היינו, לא לכבותו ולהדליקו שנית, אלא לתקנו בלבד.

או יאמר הרמב"ם דהדיוק במשנה בהחילוק שבין נר המזרחי לנר המערבי הוא במלת "מדשן" דנקט בנר המזרחי, היינו, שנר המזרחי צריך דישון, שצריך להסיר השמן שבנר (והפתילה אי אפשר להסיר דהא דולק הוא), משא"כ נר המערבי דרק מוסיף עליו שמן, ואין בו דישון כל עיקר.

– אבל צ"ע למה ישתנה דין השמן שבב' נרות אלו, שהרי החילוק ביניהם אינו אלא שנר מערבי צריך להניחו דולק, ומשום זה אין הכרח שלא להסיר השמן שבנר, ויכולים שפיר להסיר השמן שבנר וליתן שמן חדש מבלי לכבותו.

ז . ובכל אופן צ"ע לשיטת הרמב"ם:

א) מהו הטעם דלפי ש"ממנו מדליק המנורה בין הערביים" לכן לא יכבהו לנר המערבי וידליקו שנית – הלא גם אם יכבהו וידליקו שנית יוכל להדליק ממנו בין הערביים ²⁶ .

ב) ו עוד צע"ק במש"כ הרמב"ם בפירוש המשניות דבנר המערבי מתקנו כו' ו מוסיף שמן, דמשמע דהנשאר בשמן אינו מסירו מהנר – דא"כ, "שבע מדות" שהיו במקדש (לצורך מדת הלח, שביניהם "מחצה (לוג) למנורה, חצי לוג לכל נר"), אינן מספיקות, ש הרי "נפיש להו מדות טובא", שצריך עוד מדות כדי לשער כמה שמן נשאר בהנר שצריך להשלים לחצי לוג, וכקושית הש"ס מנחות (פח, ב) בדין "נר שכבתה נידשן השמן . . מטיבה (משליך כל מה שנשאר לחוץ) ונותן בה שמן כו'", "דאי (נותן בה שמן לא "כמדה ראשונה", חצי לוג, אלא) כמה שחסרה (במה שזורק לחוץ) . . דמשער לי', א"כ, שבע מדות, נפיש להו מדות טובא" (לשער כמה חסר).[/pianuach]