קיח

[reshimo]

יסודה שיהי' אימת ממה"מ תמיד לנגד עיניו, שזה ינחהו במעגלי צדק, וכנ"ל דליהוי עלך אימתא דשמיא. ובכלל הם ב' ענינים: שפלותו בעיני עצמו שרצונותיו ותאותו וכל מהותו אינם תופסים מקום אצלו*, וההתקשרות במח' ודעתו תמיד בהק', שאינו רוצה להיות נפרד ממנו. – וחלוק בין ב' הדברים הוא: השפלות היא הכנה והכשרה שיוכל להיות ההתקשרות, ולא ישים שקר בנפשו, כי בלאה"כ הרי כל אדם שיש בו גסה"ר אמר הק' אין אני והוא יכולים לדור בעולם (סוטה ה . ).

למדת השפלות יוכל בכח עצמו להגיע לאמיתתה, כי הרי האמת כן הוא דמה אנו מה חיינו וכו', משא"כ ההתקשרות בבוראו שתהי' באמת הוא רק בחסד עליון, כי הרי

----------

*) יסוד ועיקר התחלת עבודת האדם הוא ענוה ושפלות – לך לך רנ"ה.[/reshimo]

[pianuach]

לכן, יסודה של עבודת הלב והרגש הוא ביטול מציאותו – שיהי' אימת מלך מלכי המלכים תמיד לנגד עיניו, שזה ינחהו במעגלי צדק ⁴¹⁸ גם כאשר טבעו ומדותיו נוטים לענין בלתי-רצוי , וכנ"ל בר"נ בר יצחק שמצד טבעו הי' נוטה לענין בלתי-רצוי, ואמרה לו אימי' כסי רישיך דליהוי עלך אימתא דשמיא.

ובכלל הם ב' ענינים ביסוד עבודת הלב והרגש : (א) שפלותו בעיני עצמו , שרצונותיו ותאותו וכל מהותו אינם תופסים מקום אצלו * , (ב) וההתקשרות במחשבתו ודעתו תמיד בהקב"ה, שאינו רוצה להיות נפרד ממנו.

ו ה חילוק בין ב' הדברים (שפלותו בעיני עצמו והתקשרותו בהקב"ה) הוא בשתים :

א) השפלות היא הכנה והכשרה שיוכל להיות ההתקשרות, ולא ישים שקר בנפשו , אלא יהי' שפל בעיני עצמו באמת , כי בלאו הכי , לא תוכל להיות ההתקשרות בהקב"ה, ש הרי " כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם " (סוטה ה, א).

ב) למדת השפלות – יוכל האדם בכח עצמו להגיע לאמיתתה, כי הרי האמת כן הוא שאין להאדם תפיסת מקום, ד " מה אנו מה חיינו וכו' "⁴²⁰ , משא"כ ההתקשרות בבוראו – כדי שתהי' באמת הוא (לא בכח עצמו) רק בחסד עליון,

----------

*) יסוד ועיקר התחלת עבודת האדם הוא ענוה ושפלות – ד"ה לך לך ת רנ"ה ⁴¹⁹ . [/pianuach]