לב
[reshimo]
ספי"א), מנה"ח עד שקה"ח* דתקופת תמוז שהוא יום הארוך הוא לערך, וכמוש"כ** , ומעה"ש עד נהח"מ שהוא לכל היותר (וכנ"ל דרש"י נקט שעור היותר מוקדם) ה' מלין בימי ניסן ותשרי,
----------
*) מנחת כהן שיטת רש"י באורך היום, שקה"ח.
פר"ח (או"ח סרס"א ?. יו"ד סס"ט סקכ"ו) שיטת רש"י במיל – ב' חומשי שעה.
**) לחפש באילים. נחמד ונעים (לענין שקה"ח בירושלים).[/reshimo]
[pianuach]
ספי"א 101 ) – מנץ החמה עד שקיעת החמה (שזהו שיעור היום)* דתקופת תמוז, שהוא יום הארוך, הוא ארבע עשרה שעות לערך, וכמוש"כ ** ,
ומעלות השחר עד נץ החמה, שהוא לכל היותר (וכנ"ל דרש"י שכתב "בחצי הלילה" נקט שיעור היותר מוקדם שבו עלול להתחיל כיבוי הנר106 ) ה' מילין בימי ניסן ותשרי,
----------
*) ראה מנחת כהן – שיטת רש"י באורך היום, מנץ החמה ועד שקיעת החמה 102.
ראה פר"ח (או"ח סרס"א ?. יו"ד סס"ט סקכ"ו 103 ) – שיטת רש"י ב שיעור הילוך מיל שהוא ב' חומשי שעה. ועפ"ז, בהכרח לומר ששיעור היום הוא מנץ החמה ועד שקיעת החמה104.
**) לחפש באילים. נחמד ונעים (לענין שקיעת החמה בירושלים) 105.[/pianuach]
הערות
- 101. ושם: "מקום זה (שבו רואים את הירח בירושלים ובשאר המקומות הסובבים אותה בכמו ששה או שבעה ימים) הוא נוטה מתחת הקו השוה המסבב באמצע העולם כנגד רוח צפונית בכמו ל"ב מעלות עד ל"ה ועד כ"ט".
- 106. כלומר: רבינו מבאר (בחצע"ג) הטעם שכותב (בנוגע לשיעור הזמן "מעלות השחר עד נץ החמה") ---------- *) בפר"ח לאו"ח שם – אינו (ולכאורה זוהי הסיבה שציין רבינו סימן שאלה בהציון לאו"ח). וכנראה הכוונה למ"ש בעל הפר"ח ב"קונטרס דבי שמשי" ("לבאר . . זמן בין השמשות") – שבזה קאי באו"ח סרס"א (לענין זמן הדלקת נרות שבת) – ד, סע"א ואילך.
- 102. אולי הכוונה למ"ש במבוא השמש מאמר ראשון פרק רביעי, ש"כתב רש"י . . על . . כמה מהלך אדם ביום י' פרסאות, וז"ל באדם בינוני וביום בינוני דתקופת ניסן ותשרי שהיום והלילה שוים, ונראה מזה . . שגבול היום הוא מהנץ החמה עד שקיעתה והלילה הוא מן השקיעה עד הנץ החמה של יום המחרת, וכפי דעת זו בתקופת ניסן ותשרי היום שוה עם הלילה כל א' מי"ב שעות בינוניות . . אבל אם נאמר שגבול היום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים וגבול הלילה משעת צאת הכוכבים עד עלות השחר, אין היום שוה עם הלילה בתקופת ניסן ותשרי, אלא היום גדול מהלילה וכו'".
- 103. ביו"ד שם (בביאור דברי המחבר (שם ס"ו) ש"שיעור שהי' במלח אינו פחות מכדי הילוך מיל שהוא כדי שלישית שעה בקירוב", שנמשך אחר שיטת בעל תרומת הדשן): "אבל הרמב"ם רש"י והרע"ב ס"ל דשיעור מיל הוו שני חומשי שעה בדקדוק. וטעם מחלוקתם תלוי בסוגיא דפ' מי שהי' טמא, וביארתיו בארוכה בפריי פר"ח בא"ח בסי' רס"א"*.
- 104. כי, "אם אתה אומר שהי"ב שעות מתחשבין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ואמרו בגמרא . . דמהלך אדם בינוני ליום מעלות השחר עד צאת הכוכבים עשרה פרסאות, נמצאת למד שלא יגיע לכל מיל רק רביע משעה וחלק העשרים משעה וכו'", אלא ודאי ש"הי"ב שעות מתחשבים רק מהנץ עד השקיעה, וכשתנכה עשר מילין שאמרו שם בגמרא שיש ה' מילין מעלות השחר עד הנץ וה' מילין מהשקיעה עד צאת הכוכבים, פשו להו תלתין מילין מצפרא לאורתא, דהיינו מהנץ עד השקיעה, הנה שיש לכל מיל שני חומשי שעה, שכן יש ששים חומשים בי"ב שעות" (מעדני יו"ט הנסמן בהערה שבע' הבא).
- 105. באלים (מאמר השני פרק ב' שאלה ה'): שעות 14 ודקים 30. ובנחמד ונעים (שער ו' סי' קמז): ארבע עשרה שעות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.