קיז

[reshimo]

כי עבודת כ"א תלוי בטבעו ומדותיו, וכנרמז בשבת (קנו . ) האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא, א"ר אשי אי אומנא (מקיז דם) אי גנבא אי טבחא אי מוהלא. ושם ע"ב אמי' דרנב"י א"ל כלדאי בריך גנבא הוה לא שבקתי' גלויי רישי' וכו' כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא. וכמוש"כ בהל' דעות בתחלתו דעות הרבה יש לכאו"א מבנ"א וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר יש אדם כו' ויש אדם וכו' הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דיעה וכו' אם הי' רחוק לקצה הא' ירחיק עצמו לקצה הב' וינהוג בו זמן רב עד וכו' עיי"ש. ובפ"ד מח' פרקים באריכות.[/reshimo]

[pianuach]

והטעם לחילוקים אלה – כי , עבודת כל אחד תלוי בטבעו ומדותיו, וטבעי ומדות בני אדם חלוקים זה מזה,

וכנרמז בשבת (קנו, א) " האי מאן דבמאדים (מי שנולד במזל מאדים) יהא גבר אשיד דמא (שופך דמים) , א"ר אשי אי אומנא (מקיז דם ⁴¹⁵ ) אי גנבא (ליסטים ההורג נפשות⁴¹⁵) אי טבחא אי מוהלא " .

ושם ע"ב : " אמי' דר"נ בר יצחק אמרי לה כלדאי (חוזים בכוכבים⁴¹⁵) בריך גנבא הוה , לא שבקתי' גלויי רישי' וכו' כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא ", היינו, שמצד טבעו הי' זקוק להשתדלות מיוחדת בהענין דיראת שמים .

וכמוש"כ הרמב"ם בהל' דעות בתחלתו : " דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנה ביותר , יש אדם שהוא בעל חמה כו' ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל כו', ויש אדם שהוא גבה לב ביותר ויש שהוא שפל רוח ביותר וכו' ", וממשיך: " הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דיעה וכו' "⁴¹⁶, ו" אם הי' רחוק לקצה הא' ירחיק עצמו לקצה הב' וינהוג בו זמן רב עד וכו' "⁴¹⁷, עיי"ש, ובפ"ד מח' פרקים באריכות – היינו, שעבודתו של כל אחד צריכה להיות בהתאם לטבעו .

ובהתאם לכך ישנם גם החילוקים בעבודת הלב והרגש – שזה עובד מאהבה וזה עובד מיראה, וכיו"ב בשאר המדות. אבל כללות עבודת הלב והרגש עצמה היא באופן שכל אחד יכול לבוא על תכליתה (דלא כעבודת המוח והשכל שיש מי שדעתו יפה ויש כו').

עד . והנה, כיון שהלב והרגש (מדות) הם מציאות האדם , והעבודה היא לפעול שמציאות האדם תהי' כדבעי (דלא כעבודת המוח והשכל שהיא באופן של יציאה מעצמו לראות ולהבין האמת שלמעלה ממנו עי"ז שישים נקודת האמת לנגד עיניו כו'),[/pianuach]