עג

[reshimo]

בנר ז', שהוא נר היותר מז', פגע ברישא, ולכן מטיבו תחלה ואח"כ מטיב נר הו'.

ובהדלקתם הסדר הפוך מכמה טעמים

א) בגמר מצות ההטבה – דאין הדה"נ בכללה להנ"ל – עוסק בנר ו' ולכן מדליקו תחלה. ואין לערב מצות ההטבה דבבקר בבקר בהיטיבו את הנ' עם חיוב ההדלקה דלהעלות נר תמיד.

ב) חיוב ההדלקה ביום הוא רק בנהמ"ע, דעלי' קאי קרא להעלות נ"ת, והד"נ הז' הוא רק לגילוי מילתא למפרע דנר ו' הוא נהמ"ע, ולכן מקיים תחלה גוף המצוה.

ג) מקרא ילפינן דנהמ"ע הוקבע להדליק ממנו שאר הנרות. ואף שעיקר הלימוד הוא על בה"ע (תמיד רפ"ו וספרי), בכ"ז גם בבקר מהדרינן לעשות כן.[/reshimo]

[pianuach]

דהא כי נכנס כהן בהיכל מהפתח שבצד מזרח – בנר ז', שהוא נר היותר מזרחי, פגע ברישא, ולכן מטיבו תחלה (לפי שאין מעבירין על המצוות), ואח"כ מטיב נר הו'.

ובהדלקתם – הסדר הפוך, שמדליק נר הו' ואח"כ מדליק נר הז' (כנ"ל) – מכמה טעמים :

א) בגמר מצות ההטבה – דאין הדלקת הנרות בכללה ל שיטות הנ"ל ²¹⁶ – עוסק בנר ו' (כנ"ל שסדר הטבת ב' נרות בכניסה הב' הוא שמטיב תחילה נר הז' ואח"כ מטיב נר הו'), ולכן מדליקו תחלה ואח"כ מדליק נר הז'. ואין לערב מצות ההטבה ד"בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות" (שבזה מתחיל בנר הז' משום שבי' פגע ברישא) עם חיוב ההדלקה ד"להעלות נר תמיד" (שבזה מתחיל בנר הו', כיון שבו עוסק בגמר מצות ההטבה) .

ב) חיוב ההדלקה ביום הוא רק בנר המערבי, דעלי' קאי קרא "להעלות נר תמיד" (כנ"ל ס"י), והדלקת נר הז' הוא רק לגילוי מילתא למפרע דנר ו' הוא נר המערבי, ולכן מקיים תחלה גוף המצוה דהדלקת נר המערבי – נר הו' .

ג) מקרא ד"להעלות נר תמיד" ילפינן דנר המערבי (נר הו') הוקבע להתחיל ו להדליק ממנו שאר הנרות (כנ"ל סי"ב). ואף שעיקר הלימוד הוא על בין הערביים ( כדאיתא ב תמיד רפ"ו ו ב ספרי : "שממנו מדליקין את המנורה בין הערביים" ), בכל זאת גם בבקר מהדרינן לעשות כן – להדליק תחילה נר הו' ואח"כ להדליק ממנו נר הז' . [/pianuach]