עט

[reshimo]

וזהו השיווי ודמיון בין האדם והעולם, שכמו שהאדם הוא גוף א' מחובר מכמה אברים, כך גם העולם כולו הוא בנין אחד שלם. הן מצד הפועל, שאל אחד בראם, הן מצד התכלית, שכל מה שברא הק' בעולמו לא בראו אלא לכבודו (אבות ספ"ו), הן מצד ענינו עצמו, שכל חלקי העולם הם קומה אחת שלמה*. וזהו דכמו שהאדם נדמה לעולם מלא

----------

[ע"ג מעלה בהה"ב: שבת (קטו . ) חגיגה (טו . ) ע"ז (כ . ), וכולם באיש יחיד].

*) מו"נ ח"א פע"ב. חוה"ל ש' היחוד פ"ז. דרך אמונה א' ט'.[/reshimo]

[pianuach]

גב מעלה בהר הבית" מורה שזהו מקומו ומדרגתו – אמר "ברוך שברא כל אלה לשמשני", ד גם "כל אלה", אוכלסא של ששים ריבוא בני אדם, בהיותם במצב נעלה כו', לא נבראו אלא לשמשו .

[ועיין בסדר הדורות מספר חסד לאברהם – ביאור הענין ע"ד הסוד ²³⁷ ].

נ . ו הנה, האמור לעיל שתכלית כל הבריאה הוא בשביל האדם, זהו גם טעם השיווי ודמיון בין האדם והעולם – שכמו שהאדם הוא גוף אחד מחובר מכמה אברים, כך גם העולם כולו (שיש בו ריבוי נבראים) הוא בנין אחד שלם, ובפרטיות:

הן מצד הפועל (הבורא, שפועל ועושה את כל פרטי הנבראים שבעולם) – שא-ל אחד בראם, בורא אחד לכל פרטי הנבראים שבעולם,

הן מצד התכלית – ש " כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו " (אבות ספ"ו), תכלית אחת לכל פרטי הנבראים שבעולם,

ו הן מצד ענינו של העולם עצמו – שכל חלקי העולם הם קומה אחת שלמה *.

----------

ועכצ"ל, ש"על גב מעלה בהר הבית" – לא קאי על האוכלסא, אלא על בן זומא, כמ"ש הרמב"ם בפירוש המשניות.

[ ולהעיר שמצינו בכ"מ הלשון " ע"ג מעלה בהר הבית " : שבת (קטו, א) : "זכור אני ברבן גמליאל . . שהי' עומד ע"ג מעלה בהר הבית כו'". חגיגה (טו, א) : "מעשה ברבי יהושע בן חנני' שהי' עומד על גב מעלה בהר הבית וראהו כו'". ע"ז (כ, א) : "מעשה ברשב"ג שהי' על גבי מעלה בהר הבית וראה כו'" , ו ב כולם מדובר באיש יחיד , ועד"ז מדובר כאן באיש יחיד – בן זומא, שהוא (ולא האוכלסא) הי' עומד על גב מעלה בהר הבית ].

*) מורה נבוכים ח"א פע"ב. חובת הלבבות שער היחוד פ"ז. דרך אמונה ח" א פ" ט ²³⁸.[/pianuach]