כד

[reshimo]

ולא כסברתך, וראיתי דתניא וכו'. וגם בזה פליגי ראב"ש ורבי. ולראב"ש פני המנורה פי' עיקר המנור' היינו נהאמ"צ שהוא בגופה של מנורה.

– ולהעיר בענין פי' פנים מיד הל' יסוה"ת פ"א ה"י ביקש משה רבינו וכו' שידע אמיתת המצאו כאשר היא והשיבו ב"ה שאין כח וכו' להשיג אמיתת דבר זה על בוריו וכו' ועל דבר זה רמז הכתוב וכו' ופני לא יראו. ובמו"נ ח"א פל"ז פנים וכו' שם מציאות האיש וכו' ומזה הענין ופני לא יראו אמיתת מציאותי כמות שהיא לא תושג. ופנים גם כן הוא כל מקום שענינו לפניך וכו'. וזהו ג"כ ב' הפי' בפני המנורה לראב"ש ולרבי.[/reshimo]

[pianuach]

(ג' של צד צפון מצודדות כלפי דרום וג' של צד דרום מצודדות כלפי צפון), ולא כסברתך שלכו"ע כל הנרות פונים למערב. וממשיך התרצן: וראייתי לכך, "דתניא וכו' שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי".

ו אתי שפיר חידושו של התרצן "דמצדד להו אצדודי" (ולא רק שנר האמצעי מטהו כלפי מערב) – כי חידושו הוא ש גם בזה (לא רק באופן הנחת המנורה, אלא גם בצדוד פיות הנרות) פליגי ראב"ש ורבי , היינו, שלדעת ראב"ש פונים פיות הנרות כלפי נר האמצעי.

ו במילא פליגי גם בפירוש "פני המנורה" – ש ל דעת ראב"ש, "פני המנורה" פירושו עיקר המנורה, היינו נר האמצעי שהוא בגופה של מנורה (ואליו פונים פיות כל הנרות).

יז . ולהעיר בענין פירוש "פנים" מ מ"ש הרמב"ם:

ב יד הל' יסודי התורה פ"א ה"י: "ביקש משה רבינו וכו' שידע אמיתת המצאו כאשר היא, והשיבו ב"ה שאין כח וכו' להשיג אמיתת דבר זה על בוריו וכו', ועל דבר זה רמז הכתוב ⁷¹ וכו' ופני לא יראו". ובמו"נ ח"א פל"ז: "פנים וכו' שם מציאות האיש וכו', ומזה הענין ופני לא יראו אמיתת מציאותי כמות שהיא לא תושג. ופנים גם כן הוא כל מקום שענינו לפניך וכו'".

וזהו ג"כ ב' הפירושים ב"פני המנורה" לראב"ש ולרבי :

הפירוש ש"פני המנורה" הוא עיקר המנורה (לדעת ראב"ש) – הוא ע"ד הפירוש ש"פנים" הוא "שם מציאות האיש", "אמיתת המצאו"⁷²; והפירוש ש"פני המנורה" הוא קדש הקדשים שנמצא לפני המנורה (לדעת רבי) – הוא ע"ד הפירוש ש"פנים" "כל מקום שענינו לפניך".[/pianuach]