קיד
[reshimo]
ומשיג בשכלו איזה סברא והלכה בתורה, שכלו מתאחד באותה שעה עם חכ' של הק', דהתורה כמו שהיא למע' ירדה למטה*, וכמארז"ל (ע"ז יט . ) בתחלה נק' ע"ש של הק' ולבסוף (משלמדה) נק' על שמו, שנא' בתורת ה' חפצו ובתורתו, דתורת ה' ממש נעשית תורתו, ולא עוד אלא שנעשית שלו באותה מדה שהיתה תחלה של הק' עד שיכול למחול על כבודה (קדושין לב). ורק שנתלבשה בענינים גשמים, זרעים מועד וכו', ש"ס משנה, שיסודתם בתשב"כ, כדי שעי"ז יוכל האדם להשיגה.
----------
*) תניא פ"ד וה'.[/reshimo]
[pianuach]
כא, א 401 – הגירסא היא " חיי עולם הבא " ! ולגירסא זו אינו ענין להמדובר כאן שבעוה"ז גופא היא "חיי עולם", למעלה מהגבלת הזמן ).
ו נמצא, ש אדם הלומד תורה ומשיג בשכלו איזה סברא והלכה בתורה – אזי שכלו מתאחד באותה שעה עם חכמתו של הקב"ה, משום דהתורה כמו שהיא למעלה , באותו אופן ממש ירדה למטה * ,
וכמאמר רז"ל (ע"ז יט, א) " בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף (משלמדה 403 ) נקראת על שמו, שנאמר 404 בתורת ה' חפצו ובתורתו " , היינו, ד " תורת ה' " ממש נעשית " תורתו " של האדם , ולא עוד אלא שנעשית שלו באותה מדה שהיתה תחלה של הקב"ה, עד שיכול האדם למחול על כבודה של תורה כמו שהקב"ה יכול למחול על כבוד התורה (קדושין לב 405 ),
ונמצא, שהתורה ירדה למטה באותו אופן ממש כמו שהיא למעלה – תורת ה' ממש, חכמתו של הקב"ה, ורק שנתלבשה בענינים גשמיים – זרעים מועד וכו', ששה סדרי משנה, שיסודתם בתורה שבכתב , שבה מודגשת יותר קדושת
----------
*) תניא פ"ד וה' 402 . [/pianuach]
הערות
- 401. ושם (ובפרש"י): "מניחין חיי עולם הבא (תורה) ועוסקין בחיי שעה" (עולם הזה, זה סחורה).
- 403. ראה פרש"י קידושין לב, רע"ב: "משלמדה וגרסה היא נקראת תורתו".
- 404. תהלים א, ב.
- 405. ושם סע"א ואילך (ובפרש"י): "רב יוסף אמר אפי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול, שנאמר וה' הולך לפניהם יומם. אמר רבא הכי השתא, התם הקדוש ב"ה עלמא דילי' הוא ותורה דילי' היא, מחיל לי' ליקרי', הכא תורה דילי' היא (בתמי', הכבוד תלוי בתורה, ואינו יכול למחול על כבוד התורה שהיא של הקב"ה), הדר אמר רבא, אין, תורה דילי' היא, דכתיב ובתורתו וכו'".
- 402. בפ"ד: "התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך . . ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות וכו'" (וממשיך, "שנתלבשה בדברים גשמיים כו' כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן", כדלקמן בפנים). ובפ"ה: "כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא . . הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה . . הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה . . הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה . . וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו וכו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.