ספרי כ"ק אדמו"ר רשימות <h1>מנורה</h1><h2>טעם פסק הרמב"ם ביד החזקה</h2>נח

נח

[reshimo]

היא בשלחן – ורק בש"ס קאמר דכמו כן פליגי לענין מנורה – וביד פסק דשלחן ארכו לאורך הבית, דהוא כרבי בבריתא.

ג) ביומא (נא:) מצדד ג"כ הש"ס ליישב דשולחנות מו"מ מנחי, וא"כ ה"ה למנורה כנ"ל.

ועוד תמי' גדולה ד) דביד (שם) פוסק דהשלחן ארכו לאורך הבית ונרות המנורה לרוחב הבית. ובש"ס מנחות (צח:) קאמר דמנורה ושלחן בחד אופן מנחי הן לרבי והן לראב"ש, והא בהא תלי', וכמו שהקשה בלח"מ תו"מ ה' ד'. [אחר זמן רב: גם בנוב"י מהד"ת או"ח קכ"ב עמד ע"ז. לעיין בתירוצו. עיין פר"ח או"ח תרע"א].[/reshimo]

[pianuach]

היא בשלחן – ורק בש"ס קאמר דכמו כן פליגי לענין מנורה – וביד ¹⁷³ פסק הרמב"ם ד"שלחן כו' ארכו לאורך הבית", דהוא כרבי בברייתא , היינו, שפסק בהתאם לכלל שהלכה כרבי, והדרי הקושיות מכללים הנ"ל (דהלכה כרבי, והלכה כסתם משנה) לדוכתייהו .

ג) ביומא (נא, ב) מצדד ג"כ הש"ס ליישב דשולחנות מזרח ומערב מנחי ¹⁷⁴, כדעת רבי, וא"כ ה"ה למנורה, כנ"ל שגמר שולחן ממנורה.

ועוד תמי' גדולה :

ד) דביד (שם) פוסק הרמב"ם דהשלחן ארכו לאורך הבית ונרות המנורה לרוחב הבית ¹⁷⁵, ובש"ס מנחות (צח, ב) קאמר דמנורה ושלחן בחד אופן מנחי הן לרבי (ששניהם ממזרח למערב) והן לראב"ש (ששניהם מצפון לדרום), והא בהא תלי' , כנ"ל . וכמו שהקשה בלח"מ הל' תמידין ומוספין פ" ה ה" ד ¹⁷⁶ .

[ הוספה אחר זמן רב: גם בנודע ביהודה מהדו"ת או"ח סי' קכ"ב עמד על זה. לעיין בתירוצו ¹⁷⁷. ו עיין פר"ח או"ח סי' תרע"א ¹⁷⁸ ]. [/pianuach]

הערות

173. שם הי"ב.
174. ושם, בהשקו"ט בדעת ר' מאיר שהילוך הכהן בהיכל הוא בין שולחן למזבח, ולא קאמר כר' יוסי שמהלך בין שולחן לכותל: "אמר לך שולחנות צפון ודרום מונחין, ומפסקא לי' שולחן ולא מתעייל לי'. ואיבעית אימא, לעולם מזרח ומערב מונחין , ומשום שכינה לאו אורח ארעא למיעל בהדיא".
175. וז"ל: "השלחן . . ארכו לאורך הבית . . וכן שאר הכלים שבמקדש אורכן לאורכו של בית . . חוץ מן הארון שהי' אורכו לרוחב הבית. וכן נרות המנורה כנגד רוחב הבית בין הצפון ובין הדרום".
176. ושם: "פסק רבינו ז"ל בהדיא בפ"ג מהלכות בית הבחירה דשלחן מזרח ומערב מונח . . וקשה דהא הוי פלוגתא דרבי ור"א בר"ש . . טעמא דרבי דגמר ממנורה, ור"א סבר דמנורה גופא צפון ודרום מונחת. ורבינו ז"ל פסק בפ"ג מהל' בית הבחירה גבי מנורה דצפון ודרום מונחת . . איך פסק שם דשלחן מזרח ומערב מונח, הא טעמי' דרבי לא הוי אלא משום דיליף ממנורה, וכיון דליתי' במנורה ליתי' בשלחן, וצ"ע".
177. ושם: "ונראה לענ"ד בזה ע"פ מה שכתבו התוס' שם בד"ה תרי דרי בשם הירושלמי, דמ"ד צפון ודרום היו (שולחנות) מונחים לא הי' מסדרים (לחם הפנים) אלא על של משה, יעויין שם, ומעתה אני אומר מ"ש בגמרא שם דרבי יליף ממנורה, היינו, אפילו אם הי' סובר רבי כר' יוסי בר' יהודה דף צ"ט ע"א דלא היו מסדרים אלא על של משה, אבל מאן דסבר על כולם היו מסדרים, אין צריך שום טעם על מה שהיו מונחים בין מזרח למערב, שהרי אי אפשר בענין אחר, וא"כ אפילו אם המנורה היתה מונחת צפון ודרום, אכתי השולחנות ודאי שהיו מונחים מזרח מערב, שהרי לא סגי בלאו הכי".
178. ושם (סק"ז): "אפשר שטעמו (של הרמב"ם שפסק במנורה כראב"ש) משום דאמרינן ר"פ הקורא עומד

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.