קכט
[reshimo]
כי בכל אופני העבודה צ"ל מעורב אהבה*, וע"ד שנאמר בסוטה דיר"א האמור באברהם הוא מאהבה. וזהו שראשון המדליק את הנרות הי' אהרן שהוא הממשיך אהבה בנש"י, וכדאיתא בדרושי דא"ח דחנוכה ובהעלתך] – ומסיים** במדת ההתקשרות והשפלות שהיא בסוף כל המדרי', ב"נ היותר מזרחים. ומשניהם נר הו'
----------
*) בתפלה העיקר רחמים (לקו"ת את קרבני הב').
**) דבי' מתחיל ובי' מסיים מל' (ביאוה"ז ).[/reshimo]
[pianuach]
הנרות, כי בכל אופני העבודה צריך להיות מעורב אהבה * , וע"ד שנאמר בסוטה (שם) ד " ירא אלקים האמור באברהם "459 הוא " מאהבה ", היינו, שגם במדת היראה מעורבת אהבה .
וזהו שראשון המדליק את הנרות הי' אהרן – שהוא הממשיך אהבה בנשמות ישראל, וכדאיתא בדרושי דא"ח דחנוכה ובהעלותך 460, שבזה מודגש שהדלקת כל שבעת הנרות קשורה עם מדת האהבה ] –
וכיון שחשבון ז' הנרות מתחיל מנר היותר קרוב לקדש הקדשים, שענינו מדת האהבה, נמצא, שנר השני ממזרח שהוא נר הששי ממערב, ענינו מדת ההתקשרות (יסוד), מדה הששית מלמעלה למטה. והוא נר המערבי (לרוב הדעות (כנ"ל ס"ח)) שממנו הי' מתחיל – משום שענינו מדת ההתקשרות, שהיא היסוד לכל אופני העבודה (כל הנרות).
ומסיים ** במדת ההתקשרות והשפלות שהיא בסוף כל המדריגות , שהם ב'
----------
*) להעיר ש בתפלה שהיא עבודה שבלב, ויש בה כל האופנים שבעבודת המדות – העיקר הוא ענין ה רחמים שקשור גם עם ענין האהבה (לקו"ת פינחס ד"ה את קרבני הב' 458 ).
**) להעיר דבי' מתחיל ובי' מסיים קאי על מלכות (ביאורי הזהר לאדהאמ"צ במדבר קמד, ד461 ). [/pianuach]
הערות
- 459. "כי ירא אלקים אתה" (וירא כב, יב).
- 460. ראה (לדוגמא) תו"א מקץ (חנוכה) לב, ב-ג: "אהרן שושבינא דמטרוניתא הוא אהרן כהן לא-ל עליון משבעה רועים המפרנסים ומשפיעים אלקותו ית' בכנסת ישראל שיאירו באור האהבה להתלהט אליו ית' בכלות הנפש כשלהבת העולה מאלי' ולקיים מצות ואהבת . . אהרן העליון הוא הנותן כח בכנסת ישראל לעורר את האהבה כו'". לקו"ת ר"פ בהעלותך (כט, ג): "אהרן הוא המדליק את הנרות הללו (ז' נרות שהם ז' מדרגות בעבודת ה') לפי שהוא משבעה רועים הממשיכים חיות ואלקות לכללות נש"י, והוא ממשיך להעלות אהבה עזה לה' ולהגדיל מדורת אש האהבה כרשפי אש שלהבת מתלהטת בקרב איש ולב עמוק".
- 458. ושם (עז, ג. עח, ג): "התפלה היא בקשת רחמים . . וע"ז תקנו בפסוד"ז לומר והוא רחום ב"פ, וגם בברכת יוצר אומרים ברחמיך הרבים רחם עלינו . . הגם שלפי שכלנו הדל אין אנו מרגישים הרחמנות, מ"מ ברחמיך הרבים רחם עלינו. וגדול כח רחמנות זו לעורר את האהבה שבלב ונפש הבהמית ע"י בינה ודעת דנה"א המשכלת בגדולת ה', וכמאמר אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה כו'".
- 461. ושם: "בחי' מ"ל דאצי' לית לה מגרמי' כלום לכך נמשל לנקודה כו' זולת שבה מסתיים אור דבחי' האצי' ובה מתחיל שורש ומקור לנבראים . . והיינו נר המערבי שבה מתחיל ובה מסיים". – ולכאורה כוונת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.