עו

הערות

1. 227. שהם חורשים וזורעים ואני מוצא מוכן (פרש"י שם).
2. 228. ברכות שם.
3. 230. ראה ברכות שם: "הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה".
4. 226. ושם (מד, א – בדפי הרי"ף) – בביאור הא דאמר רבי חנינא ברי' דרב איקא לרב פפא ורב הונא ברי' דרב יהושע "כיון דחזנתיכו חשבתינכו עלואי כשיתין רבוון בית ישראל וברכינא עלייכו . . ברוך חכם הרזים" (ברכות שם, ב): "רמז להם שראוי לברך ברכה זו על חכם גדול שנכללו בו כל הדעות , כענין שאמר הכתוב ביהושע בן נון איש אשר רוח בו, ודרשו בספרי שיכול להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד, שאין ברכת חכם הרזים אלא . . לפי שאין דיעותיהם דומות, והקב"ה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי . . לפיכך אמר להם שראוי לברך ברכה זו על חכם גדול שהוא כללי בכל הדעות ובכל החכמות , והוא שיהי' המברך כמותו חכם גדול מכיר בהן ובמראה פרצופיהן שיש בהם מדות הללו, והיא חכמתו של רבי ישמעאל דהיכלות ודהכרת פנים, ולפיכך אמרו לו חכימת כולי האי". – כלומר, ברכת חכם הרזים ראוי לברך (לא רק על אוכלוסא של ס"ר מישראל, אלא) גם על החכם (אדם השלם בדעת ובמעשה) שניכר עליו שבו כלולים כל הדעות של ס"ר מישראל.
5. 229. ושם: "מעלתו של יעקב שנאצלו ממנו שבעים נפש שמהם יצאו ששים רבוא כנגד שבעים שמות שנאצלו מן השכינה שאין מנינם פחות מששים רבוא, והם תכלית כל הדעות, ולכך לא היו ישראל ראויין לקבל את התורה עד שעלו לששים רבוא, כי אז היו כנגד המספר העליון . . והשכינה אינה שורה בישראל כי אם במנין ששים רבוא שהם שש מאות אלף. והענין, כי השכינה כלולה משש קצוות, ויש בשש מאות אלף ששה פעמים מאה אלף הם עשרה רבוא לכל קצה וקצה עשרה רבוא" (וראה גם סה"מ תרע"ח ע' שיב ואילך).