כב

[reshimo]

הוא לפני ה', והיינו אותו שבקצה מערב אבל אם נאמר דצו"ד מונחים הרי כולם שווין. ומתרץ דלעולם צו"ד מונחים ובכ"ז רק אחד הוא לפני ה' כי) מצדד להו אצדודי דתניא אל וכו' שהי' מצדדים פניהם כלפי נהאמ"צ. – ואם נאמר דגם למ"ד מו"מ מונחים הנרות מקבילין נהאמ"צ, אלא דלדיעה זו נהאמ"צ אינו נוטה לא למז' ולא למע', וחידש התרצן דלראב"ש נהאמ"צ נוטה למערב ולכן נק' נהמ"ע, א"כ לא הול"ל בש"ס דמצדד להו אצדודי, דזה גם רבי ס"ל, ואין בזה חידוש ותירוץ ובודאי גם המקשן ידע מזה, וחידושי' הו"ל לאשמועינן דנהא"מ מטהו כלפי מערב. ועוד דמאי ראיתו דתניא וכו' שמצדדין פניהם כלפי נהא"מ, הלא גם לרבי כן הוא. ואין לומר דסמיך אסיפא דברייתא (הובאה במגילה כא:) ונהמ"ע כלפי שכינה דאאפ"ל כן, חדא דהגירסא דמנחות ומגילה מחולקים גם בעוד ג' דברים, וכנראה הם ב' ברייתות שונות. ועוד דא"כ עיקר ראיתו חסר[/reshimo]

[pianuach]

יערוך אותו גו' לפני ה' ( "אותו" דייקא, דמשמע דרק נר א' הוא לפני ה', והיינו אותו שבקצה מערב, אבל אם נאמר דצפון ודרום מונחים הרי כולם שווין. ומתרץ, דלעולם צפון ודרום מונחים, ובכל זאת רק אחד הוא לפני ה', כי) מצדד להו אצדודי, דתניא אל מול פני המנורה וכו' שהיו מצדדים פניהם כלפי נר האמצעי".

ואם נאמר דגם למ"ד מזרח ומערב מונחים, הנרות מקבילין נר האמצעי, אלא דלדיעה זו נר האמצעי אינו נוטה לא למזרח ולא למערב, וחידש התרצן דל דעת ראב"ש שצפון ודרום מונחת, פי נר האמצעי נוטה למערב, ולכן נקרא רק הוא נר המערבי – א"כ, לא הוה לי' לתרץ בש"ס ד לדעת ראב"ש "מצדד להו אצדודי", ד הרי זה ש"מצדד להו אצדודי" (שהנרות פונים כלפי נר האמצעי) גם רבי סבירא לי', ואין בזה חידוש ותירוץ, ובודאי גם המקשן ידע מזה, ו כיון שכן, הרי במקום לתרץ "מצדד כו'" – חידושי' הו"ל לאשמועינן, דנר האמצעי מטהו כלפי מערב ⁶⁶.

ועוד: דמאי ראייתו (של התרצן דראב"ש) מהברייתא, "דתניא וכו' שמצדדין פניהם כלפי נר האמצעי" – הלא גם לרבי כן הוא.

ואין לומר דסמיך אסיפא דברייתא (הובאה במגילה כא, ב) " מצדד פניהם כלפי נר המערבי⁶⁷ ונר המערבי כלפי שכינה" (ומזה מביא ראי' לדעת ראב"ש שפי נר אמצעי פונה למערב ולכן נקרא נר המערבי) – דאי אפשר לומר כן, כי:

חדא, דהגירסא דמנחות ומגילה מחולקים זמ"ז גם בעוד ג' דברים ⁶⁸, וכנראה [/pianuach]