אוצר החסידיםשארית יהודהשער השמועהסימן ה

סימן ה

חזקת היתר דאיתרע ⁵³

ובהא אתי שפיר לדעת רבינו יונה ⁵⁴ טעמא דאביי ורבא ⁵⁵ דלא מוקמינן על החזקה מדאורייתא, משום דכיון דודאי זרק לה קדושין הרי אנו רואים שנעשה איזו מעשה באשה זו ולא שייך לומר עליך הראי' שנעשה מעשה (וכ"כ הרשב"א בחידושי בחולין דמ"ו ⁵⁶ כיון שהוחל הטורף ואנו מסופקים על הגמר כו' עיי"ש. מפי דודי נ"י).

הערות

53. שו"ת צמח צדק אהע"ז סי' שז ס"ט (קב, ג).
54. הובא בר"ן חולין פ"א (ג, א) ד"ה תניא: וכתב הרב ר' יונה ז"ל דמהא שמעינן דהיכא שנשמטה גף העוף או נשברה רגלו מן הארכובה ולמעלה ואין ידוע אם קודם שחיטה אם אחר שחיטה דאזלינן לחומרא, והוא הדין לכל שאר טרפות, דכל היכא דאתיליד ריעותא אזלינן לחומרא.
55. יבמות לא, ב – בדין זרק לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב, שחולקים על רבה דאמר התם (ל, ב): אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק.
56. סד"ה הני: ואינה דומה לספק דרוסה ולישב לה קוץ בוושט, דהתם איתילידא בה ריעותא דבהמה כלומר שהוחל בה מעשה המטריף, אלא שאנו מסופקים בגמר המעשה ... וכיון שכן מספק צריכא בדיקה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.