סימן ד

סימן ד

נקב בטחול מתולדתו בעב שבדק 49

שמעתי מאדמו"ר 50 שי' שדו"ז הה"ג המפו' המנוח רי"ל מייאנוויט[ש] הורה להקל בעגלים אע"פ שאינו מצוי כל כך, רק שהקפיד דוקא שה[נקב] יהי' בדק שבעב, אם מטעם ששם הוא מצוי, ואם מטעם הנ"ל דאינו אלא טרפה מספק וכנ"ל, ובשוורים לא אתי לידי', ועל דרך שכתב הפלתי 51 שהזכיר רומע"כ (שעסק חמשים שנה בהוראות ולא הובא לפניו בגסות כי אם פעם אחת).

אחר זה סיפר לפני כ"ק, שנזכר שזה רבות בשנים אשר נשאלה פה שאילה לענין נקבים הנמצאים בטחול ולא רצה אז להורות בזה להיתר, ובאותו פרק הי' פה קהלתינו הרב הגאון 52 ז"ל מקאליסק, והוא גם הוא לא רצה להורות היתר, עד שנסע הקצב לייאנאוויטש להה"ג רי"ל והתירו. ולפי הנראה שהמעשה הי' לענין גסה, דאילו לענין עגל ודקה הרי לא הי' כדאי להקצב הוצאות הנסיעה מחמת זה והוצאה היתה יתירה על השבח.

הערות

  1. 49. שו"ת צמח צדק יו"ד דברים משמו סי' ג. המשיב הוא מוה"ר ישכר בער הורביץ, מ"ץ דליובאוויטש. וכותב שם, שבעגלים נתפשטה הוראה להיתר מימי קדם (ע"פ מה שהתיר הט"ז סי' מג ס"ק ב), ועיקר השאלה אם יש להתיר גם בשוורים ופרות גסות. וראה מה שדן בזה בארוכה בשו"ת צמח צדק יו"ד סי' מב-ג (ונוטה להקל אף בשור הגדול), ובאגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע סי' מו-ז.
  2. 50. ה"צמח צדק".
  3. 51. סי' מג ס"ק א: לידי בא שאלות רבות כאלה, הכל בעגלים אבל בשורים ופרות לא נדכר שאלה כזו, ולא בא לידי מעולם שאלה בשור או פרה רק פעם אחת.
  4. 52. מוה"ר אברהם. ראה אודותיו בית רבי (עה, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.