אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת חשן המשפטסימן ו

סימן ו

הטוען נגד השמאים במס הקהל ¹³⁴

פסק הכולל בעניני הטו"ת ¹³⁵ אשר על הסכומות ¹³⁶ , וזהו מי שטוען נגד השמאי' שרצה לישבע אצלם כתיקון הפנקס, והם לא הניחו בידו ¹³⁷ , או שגמרו בלי רשותו ובלי שאלת פיו, אם אין השמאים מכחישים אותו או שאינם זוכרים, הנה כעת מחוייבים השמאי' להראות בכמה העריכוהו כדי דמיו או כדי פרנסתו שיספיק לו במילוי ובריוח, ואזי יש לו רשות לישבע אצלם כתיקון הפנקס כפי המעמד שהי' לו בעת ההיא. ואם השמאים מכחישים אותו ¹³⁸ , איבד זכותו במה שלא רצה לישבע בעת ההיא. אך מי שמטה ידו אחר עשיית השומא במה שלא אמדוהו בכך, הנה אם מטה ידו קודם עשיית הרייסטר ¹³⁹ , יש לו רשות כעת לישבע ע"ז ויגרע מערך סכומו כפי ערך הערכת השמאים ¹⁴⁰ , ואם מטה ידו אחר עשיית הרייסטר והתחלת הגבי' ¹⁴¹ , לא יגרע מערכו, אם לא שישבע שאין לו במה שלשלם זולת במכירת כלי תשמישו וצרכי ביתו, ואזי יפטר מסכומו לגמרי עד שיורחב גבולו.

כל הנ"ל יצא לתפסד"ג ¹⁴² ולראי' בע"ה היום יום א' ט' שבט תקס"ד לפ"ק פה ק' יאנוויץ

יהודא ליבאאמו"ה ברוך זצללה"ה

הערות

134. נדפסה בשארית יהודה מילואים סי' מו, מכתי"ק 232 צו, א. ומועתקת אף בכת"י 1027 קנח, ב.
135. הטענות ותביעות.
136. שטוען שהשמאים העריכוהו ביותר מכדי ממונו, שהצריכוהו ליתן להוצאות העיר יותר מכפי ערכו (שהחיוב לתת כל נתינות הקהל הוא לפי ממון, כמבואר בהל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ג, וש"נ). ובמקום חילוקי דעות הוצרך לישבע.
137. לישבע.
138. ואומרים שהוא לא רצה להשבע.
139. רשימה (תקציב הוצאות קופת הקהל).
140. שהרי אין עליו חיוב אלא כפי ערכו שבשעה זו.
141. שכבר חל עליו חיוב ליתן כפי ערכו בעת התחלת הגבי'.
142. לתורת פסק דין גמור.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.