סימן ה

הערות

1. 127. נדפסה בשארית יהודה מילואים סי' מז, מכתי"ק 232 צד, א. ונוסף עליה, בכת"י בעל הבוך מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ (מ"ץ דליובאוויטש), תוכן השאלה: אורענדי שחכרו הקהל, ויחידים חכרו מהקהל השיינקין כפי הרשימה, ונתוספו אח"כ שיינקי' אם שייך להחוכר או להקהל, ואם השיינקרש הקדומי' שנתפשרו ליתן דבר קצוב כל א' בעד שיינק שלו, יכולים למחות שלא יתוספו שיינקי' או שעכ"פ יפחתו להם ממקח הקצוב.
2. 128. רבנו הזקן תיקן (ראה שו"ת שלו סי' כא. אג"ק אדמו"ר האמצעי אגרת מא), שאת רשיון החזקת בתי מרזח (שיינקען) בעיר תהי' הקהלה חוכרת מהשר (ולא היחיד). כל אחד שמקבל מהקהל רשיון החזקת בית מרזח (שענק) משלם לקופת הקהל – לפי המכירות או סכום קצוב לשנה. החוכר (ארענדער) מהקהל את זכות החזקת בתי המרזח בעיר, משלם סכום מסויים לקהל, ומקבל תמורת זאת את תשלומי הרשיונות ממחזיקי בתי המרזח.
3. 129. מחזיק בית מרזח שהתפשרו לשלם תשלום קצוב לשנה, זכותו לתבוע שלא יותנו רשיונות חדשים לבתי מרזח נוספים, כי עי"ז הם מפסידים לקוחות, ולכן צריך לרדת גם מחיר הרשיון.
4. 130. ילכו לדין תורה או לפשרה.
5. 131. טענה ומענה.
6. 132. לתורת פסק דין גמור.
7. 133. האות ב' היא מלעיל ומלרע (כאילו נכתב: ליב בא"א). וכן לקמן בכמה תשובות.