סימן יב

סימן יב

כמה תיוהות בגט ³⁹⁴

בדבר גט שניתן להשליח ³⁹⁵ , כדין המבואר בש"ע סוס"י ק"מ וסי' קמ"א סעיף נ"ט, והביא השליח את הגט ליד האשה, אך שבגט היו בו כמה תיוהות.

(א) הביתין הי' עגולות למעלה, אלא שלמטה היה להם עקב. ובשם האשה רבקה דמתקרי' ריבה יש שני ביתין, ורוב תינוקות קראוהו ב' ³⁹⁶ .

(ב) שם המקום קאזלאוו והי' ראוי לכתוב בב' ווין בסופו, כמ"ש בכללים שבבית שמואל סוס"י קכ"ט ³⁹⁷ , ובחלקת מחוקק סוס"י קכ"ט ³⁹⁸ , ונכתב בחד ו'.

(ג) תיבת ליכי הכ' דומה לב', ויש תינוקות קראוהו ב', ויש שקראוהו כ'.

(ד) אותיות קית שבתיבת ושבקית נכתבו על המחק.

(ה) במקום קאזלאוו הנ"ל יש שם ב' נהרות, והיה ראוי לכתוב על נהר פלוני ועל נהר פלוני, ועכ"פ על נהר פלוני ופלוני, וכתבו על נהר פלוני פלוני, דמשמעותו שאין שם אלא נהר אחד שנקרא בב' שמות. ואם כן הוי שינוי בשם הנהר, וגם שינוי בשם העיר ³⁹⁹ , שמחמת זה יאמרו שקאזלאוו אחרת היא שאין שם אלא נהר אחד בשני שמות אלו, ודמי לשינה מקום הדירה דפסול לכו"ע ⁴⁰⁰ .

תשובה

אגרתו החמודה הגיעני והנני להשיבו מפני הכבוד.

(א) בראש מה שהביתין עגולות, מאחר שלמטה יש להם עקב אין כאן בית מיחוש. ומ"ש רבינו הגאון אחמו"ר ז"ל באו"ח סי' ל"ו על הגיליון בדין תמונת אות הב', שאפשר שההפרש שבינה לכ' שברא"ש וטור הוא התג שלמטה וצ"ע עכ"ל, לאו לעכב נאמר, לומר שיש חשש פסול אם אינה מרובעת, אלא כלפי מ"ש בפנים השו"ע שלו שעל פי הסוד דוקא יש לרבעה, הוקשה לו מדברי הרא"ש וטור שכתבו צריך ליזהר בתג שאחוריה לרבעה שלא תהי' נראית ככ"ף, הרי דגם מצד הדין ג"כ יש לרבעה, ועל זה כתב על הגיליון דיש לומר דלהרא"ש והטור אין צריך כלל לרבעה למעלה, ומה שכתבו צריך ליזהר בתג שאחוריה לרבעה הוא רק התג שלמטה בעקב, משא"כ על פי הסוד צריך לרבעה גם למעלה כמו דל"ת. והגם דבב"י סי' ל"ו כתב גם כן בשם הברוך שאמר, הבית צריכה להיות לה עוקץ חד למעלה לצד ימין, וכן אחר כך כתב הב"י בשמו צריכה להיות זוית למעלה כמו ד' ועקב טוב למטה. אך מבואר שם בלשון הברוך שאמר צריכה להיות מרובעת מפני הסוד, ואפשר לומר דמצד הדין אינה צריכה להיות מרובעת. ויש להביא קצת ראיה לזה דאין להקפיד במה שהבית עגול מלמעלה, ממה שמנהג הספרדים גם היום בארץ ישראל לכתוב ספר תורה בכתב וועליש, וכן אנו רואים גם במדינתינו כמה ספרי תורה כתובות בכתב וועליש, שבו הביתין עגולות מלמעלה כמו באותיות שבדפוס, ובפרט בסידורי אמשטרדם ניכר מאד עיגול הבית. ועיין ב"י סי' ל"ו ⁴⁰¹ שכתב בשם המרדכי ⁴⁰² שכל אותיות כפופים שעשאן עגולים מצד ימין בלא עוקץ כשרים עכ"ל ⁴⁰³ , ומזה ראיה קצת לענין דיעבד על כל פנים דאין להקפיד אם עשאו לבי"ת עגול למעלה.

(ב) ומה ⁴⁰⁴ שכתב קאזלאוו בחד וי"ו, פשיטא דאין כאן בית מיחוש, דהכללים שנאמרו בחלקת מחוקק ובית שמואל היינו לאותן שקורין השמות הנוטים לפ"א רפי בחד וי"ו, ובמקום פ"א רפי כותבין וי"ו אחת (וכמ"ש בחלקת מחוקק סוס"י קכ"ט, ובסי' כ"ב מהכללים שבבית שמואל שם), ולכן אותן השמות שאין נוטין לפ"א רפי כותבין בשני ווין. אבל אנו קורין בפ"א רפי ממש וכן כותבין בגט, ואם כן גם השמות שאין נוטין לפ"א אין קפידא אם יכתבו אותם בווי"ו אחת או בב' ווי"ן.

(ג) תיבת ליכי, שהכ"ף דומה לבית, ויש תינוקות קראוהו כ' ויש שקראוהו ב', גם כן אין קפידא אלא לכתחלה דוקא, מאחר שאי אפשר לטעות במשמעות אחרת ופירוש אחר ⁴⁰⁵ . והרבה פוסקים כתבו דאין זה אלא באם בא הבעל ומערער (עיין תשובת ריב"ש סי' ר"ה שבב"י בסי' קכ"ו, ועיין שו"ע סי' קכ"ו סכ"ב), ומכל שכן שכבר נכתב יתיכי ליכי הראשון או האחרון כהוגן. בשגם שהוא רק מטופס הגט ⁴⁰⁶ , דאפילו חיסר תיבה אחת כשר, כמ"ש סי' קכ"ו סמ"ט.

(ד) וכן אותיות קית מן ושבקית, שנכתבו על המחק, הוא גם כן מטופס הגט (עסי' קכ"ד ס"ב ⁴⁰⁷ ). ועוד כיון שחזר ונשנה ושבקית שלשה פעמים, בכה"ג ילמוד עליון מתחתון ותחתון מעליון, ובפרט במקום עיגון כמ"ש מעכ"ת בעצמו ⁴⁰⁸ .

(ה) אך בענין הנהרות (שהי' שם ב' נהרות, והיה צריך לכתוב על נהר פלוני ועל נהר פלוני, ועכ"פ על נהר פלוני ופלוני, וכתבו על נהר פלוני פלוני), מצא און ⁴⁰⁹ לו שמצאה הקפידה לנוח מספר הגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק ט"ל, והמכתב מאליהו שער ג' סי' י"ג, שהחמירו בשינה שם הנהר ⁴¹⁰ , שבמכתב מאליהו פוסל בהחלט, ואינו מחלק בין מקום עיגון או לא, ובגט פשוט שם מדמה לה לשינה מקום העמידה (ובמקום עיגון עי' גט פשוט שם משמע דמיקל). ולכאורה טעמם ונימוקם עמם, אף שהכשירו (בסי' קכ"ח ס"ב) בשינוי מקום עמידה על כל פנים היכא דכתב שם הדירה, והכא נמי הרי כתב שם העיר, משום דהכא הוי השינוי בשם העיר עצמה. ואף שאין כותבין הנהר אלא לסימן, מה בכך, כיון שהסימן אינו אמת אין זה שם העיר הזאת. וקצת יש לדמות למ"ש בסי' קכ"ט סעי' ז' באם המגרש הוא כהן, דמשמע ודאי דאפילו לס"ד דאם לא כתבו כהן כשר, אבל אם אינו כהן וכתב כהן ודאי פסול, משום שהוא שקר וזיוף הנראה בעליל, וכמ"ש בג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ' דהגט בטל, ועכ"פ הוא פסול בודאי, כמ"ש בתשובת נודע ביהודה קמא סי' פ"ט ותניינא סי' ק"ט ותורת גיטין סי' קכ"ט ס"ק י"ד. והגם שלכאורה נראה שאין להחמיר בנידון דידן, מאחר דרמ"א סי' קכ"ח סס"ב מיקל במקום עיגון אפילו בשינה מקום העמידה, אם כן כל שכן בשם הנהר דעמידה. אך הגט פשוט ומכתב מאליהו כתבו דאין להקל בשינה מקום העמידה, רק אם נכתב מקום דירה גם כן, אבל עכשיו שאין כותבין מקום דירה חזר להיות שם מקום עמידה כמקום דירה, ובשינה במקום דירה כתב רמ"א שם בסי' קכ"ח סס"ב דאפילו אם נשאת תצא. ובפרט אם הוא דר במקום העמידה בנידון דידן, דבשינוי מקום העמידה כזה פוסק במכתב מאליהו, דהוי כמו דינא דמתני' שינה שם עירו דתצא. ולפי זה גם בשינה שם הנהר דעמידה קשה להקל.

אמנם בכל זה אין לסתור דעת מהרי"ל סי' ק"ה שכתב דבשינה שם הנהר כשר. ובפרט שהביא ראיה מתשובות מהר"א כ"ץ (שבמרדכי). ואף שאינה במרדכי שלפנינו ולא בהגהות מרדכי, מכל מקום נמצאת בתשובות מהר"ם פאדווא סי' ה' ⁴¹¹ , ומבואר שם להדיא כך דבשינה שם הנהר כשר. וגם מהרי"ל ומהר"מ פאדווא כתבו כן בשם רבינו שמחה שבתשובות מיימוניות (ולא מצאתי. ואפשר שטעות סופר הוא וצריך להיות תשובות ר"ש, והוא ראשי תבות רבינו שמשון, והוא הרשב"א שבתשובות מיימוניות לספר נשים סי' כ"ב (ובגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק ט"ל העתיק בשם מהרי"ל שכן כתב רשב"א שבמיימוניות). ואף שלפנינו לא נמצא בתשובות מיימוניות הנ"ל אלא מה שכתב דלא נחשב שינוי ⁴¹² , אפשר שלפניו היה כתוב דאפילו שינוי אינו פסול כל שכן שאין כאן כו', וכמ"ש מהר"א כ"ץ שבתשובות מהר"ם פאדווא הנ"ל[)].

ובכל ראיותיהם של הגט פשוט והמכתב מאליהו לא ראיתי ראיה מכרחת, כי מתשובות רשב"א שבתשובות מיימוניות הנ"ל שכתב לא חשיב בעיני כמשנה כו', משמע שחוץ לתחום חשוב משנה. וכן מתשובת ריצב"א שבמרדכי ס"פ המגרש ⁴¹³ (שהביא הגט פשוט ס"ק י"א) בענין נהר שינא, שכתבו בלא יו"ד, דמכשרי לה משום דגם בלשונם הי' נקרא לפעמים שנא בלא יוד, דמשמע מזה דאם לא הי' נקרא לפעמים בלא יוד הי' פסול מפני השינוי בשם הנהר, אין ראיה, דלרווחא דמלתא כתב כן ולא נחתי נפשייהו לספיקא, ואפשר דגם אם הי' שינוי לא הי' פוסלים בהחלט. גם מדברי התוס' פרק משילין שבתשובות מיימוניות סי' כ"ב, שכתבו להכשיר הגיטין שכתוב בורות במקום בארות, משום שגם בארות נק' בורות (ובתוס' שלפנינו אינו. ועי' גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק נ"ב, שכתב דיש להוכיח כן מגמ' פ' משילין (דל"ט) דקתני בור של יחיד כו', ורמי עלה מהא דנהרות המושכין כו' עיי"ש), דמשמע דאם בארות נובעים לא היו נקראים בורות הי' הגט נפסל כו', אין ראיה, דבורות ובארות ניכרין טפי מנהרות, ולכך הי' פוסל בהם השינוי, וכמ"ש כה"ג הב"י בסי' קכ"ח ד"ה וכותבין, שכתב ⁴¹⁴ דאע"ג דבשינה מקום הלידה מכשיר בספר התרומה ⁴¹⁵ , מכל מקום בשינה שם העמידה מספקא לי', משום דשינוי מקום העמידה ניכר וידוע יותר משינוי מקום הלידה.

ומה שהביא ראיה מתשובות מהרי"ק שורש ק"ו שכתב שאין להזכיר רק שם איימוני כו', שטוב ליכנס בספק חסר דכשר לכו"ע דיעבד, ובשינוי יש שפוסלין אפילו בדבר שאם חסרו לא הי' נפסל בכך. הנה שם מבואר ההיפך, שהרי כתב דבשינוי יש פוסלין אפילו היכא שאין צריך לכתוב, וכבר כתב בדרכי משה רס"י קכ"ח דכוונתו במ"ש יש פוסלים על הראב[י"ה] ⁴¹⁶ ורשב"א ⁴¹⁷ הפוסלין בשינוי מקום הלידה, ואם כן לדידן דקיי"ל דכשר בשינוי מקום הלידה כמ"ש בשו"ע סי' קכ"ח ס"ב, לא מיפסל בשינה בדבר שאין צריך לכותבו. ואפילו לפי מ"ש הב"י שם דכוונתו על ספר התרומה ⁴¹⁸ וסיעתו הפוסלים בשינוי מקום העמידה, דפסול גם לדידן, הרי התם נמי מסיק רמ"א ⁴¹⁹ להכשיר במקום עיגון. ואפילו הגט פשוט ומכתב מאליהו מודו היכא דכתב על כל פנים שם הדירה גם כן, דלא מיפסל בשינה מקום העמידה (ורבינו הגאון אחמו"ר ז"ל נ"ע רצה לפרש שגם דעת רמ"א (שם ס"ב), שלא להכשיר בשינה מקום העמידה כי אם בשכתב מקום הדירה ⁴²⁰ , דאם לא כן הרי שינה גם כן מקום עמידת העדים ⁴²¹ , שמסתמא כתבו כן גם אצל למנין שאנו מונין כאן בפלונית מתא). אכן גם לדברי רמ"א יש לפקפק קצת, דהא מיירי על כל פנים שלא שינה במקום עמידת העדים, דאצל למנין שאנו מונין כאן כתבו כהוגן, ואחר כך אצל העומד היום שינו, ובנידון דידן הרי שינו במקום עמידת העדים גם כן. מכל מקום כיון שאין השינוי בשם העיר אלא בשם הנהר כשר בדיעבד במקום עיגון על כל פנים, כיון שאין צריך לכותבו כלל אפילו במקום עמידת העדים.

ואם כן כיון דמהרי"ק, ותשובות מהר"א כ"ץ ותשובות ר' שמחה שהביא מהרי"ל, ומהרי"ל הסכים עמהם, וגם רמ"א נמשך אחריהם, אף אם תמצי לומר דתשובות רשב"א שבתשובות מיי' ותשובות ריצב"א שבמרדכי פליגי, אין להחמיר בחששא דלעז בנידון דידן על כל פנים. בשגם שיש לצרף לסניף ולומר שאין זה שינוי גמור, כי מה שכתב נהר פלוני פלוני אפשר דיכולים לפרשו דרוצה לומר שהם ב' נהרות נהר פלוני ונהר פלוני, ואז היה מקום להקל, על דרך מ"ש בתשובות הריב"ש סי' נ"ז בענין הדרה בתלמיסאן כו'. ומכל הלין טעמי יש להכשיר הגט במקום עיגון ושעת הדחק על כל פנים.