אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת יורה דעהסימן לו

סימן לו

שיעור כמוציא רמון להכשיר תיבה למקוה ⁷⁶⁵

במ"ש בשם רב דווייעטקא ⁷⁶⁶ שחלק על רבינו הגדול אחמו"ר זצוקללה"ה נ"ע בענין שיעור הרמון שהוא פחות מטפח על טפח מרובע (כ"כ בתיקון המקוה שבשו"ע ⁷⁶⁷ ). והנה גם אני חפשתי בכל המקומות בגמ' עד מקום שיד עיוני וזכרוני מגעת ולא מצאתי שיעור זה מפורש. וגם הנה מעכ"ת הוא ממארי משנה, וכל המשניות סדורות בפיו, ולא מצא זה, ומה אענה אבתרי'.

אבל מצאתי לי סמך לדברי רבינו ז"ל מן המקרא (ואפשר זו שמעתי מפיו הק', וזכרוני לי כמו אכזב, שכעת נראה לי שממני יצאו הדברים) במלכים א' ז' ⁷⁶⁸ גבי עמודים שעשה שלמה שהי' טור מאה רמונים סביב בנין הכותרת, והשני טורים היו אפשר זע"ז כדי למלאות הריווח שבטור האחד, לכן חשבתי רק טור אחד ואפילו סביב הבנין. והנה העמוד הי' הקיפו י"ב אמות, ואף את"ל שזהו אמת הבנין באמת בת ו' טפחים נמצאו ע"ב טפחים, ואם בנין הכותרת הי' בולט לחוץ עודף על העמוד בודאי לא הי' יותר מחמש אמות כפי קומתו, ובפרט שבירמי' ⁷⁶⁹ כתוב שלש אמות (עי' רש"י ⁷⁷⁰ כי ב' אמות התחתונות שוות לעמוד. ואפשר שמכל מקום היו בולטות אלא שהיו שוות בלי ציור. וכן משמע שב' אמות התחתונות היו גם כן כלי קיבול, עי' מצו"ד ⁷⁷¹ ), ואם כן יהי' רחבו יתר על קומתו הרבה ואם כן קו ט"ו אמות יסוב אותו ⁷⁷² (שזהו גוזמא גדולה לדעתי שיהי' שליש עודף) והיו מאה ושמונה טפחים עגולים ⁷⁷³ , ועל כל פנים פחות הרבה מטפח על טפח מרובע עולה קל"ג טפחים ושליש ⁷⁷⁴ . ורמונים שעשה שלמה בודאי לא קטנים היו ⁷⁷⁵ . בשגם כי בלאו הכי מסברא אין להגדיל השיעור יותר.

וברוקח סי' שע"ז כתב הרמון הוא יותר מב' אצבעות חוזרות למקומן משמע דאינו גדול מזה השיעור אלא מעט.

ומזה אין לי לכתוב יותר, בשגם שלא כתב לי מעל' חכמת מדידתו ובקיאתו בשיעורין של החולק, ואם הוא מהנדס גדול, ומאין לאין יצאו לו הדברים לחלוק על רבינו ז"ל, שהוא ז"ל בודאי הי' בקי בחכמת ההנדסה ותשבורת והי' יודע לשער כמה טיפין ⁷⁷⁶ כו'.

ואם החולק בקי בכל אלה ישאל נא אותו אם ידע שיעור הגריס ⁷⁷⁷ והרביעית ⁷⁷⁸ והסלע ⁷⁷⁹ וקומת אדם ⁷⁸⁰ ותינוק בן ט' ⁷⁸¹ , שבכל זה שמעתי מפיו הקדוש שאחד באחד יגשו, והעמיק הרחיב בזה בשכל מבעית וחשבונות רבים. ומחמת קוצר שכלי והשגתי דלית תפיסא שכחתי,

וזולת זה כו' דברי דו"ז דוש"ת ⁷⁸²

יהודא ליב

ובעיקר דין מוציא רמון נראה שרבינו ז"ל תופס פי' הגי' של הראב"ד ⁷⁸³ , שכתב שכ"ה גם דעת הרמב"ם, דלא ככ"מ שכתב שדעת הרמב"ם הוא כדעת הר"ש ⁷⁸⁴ דבעי' ג' רמונים, מדכתב ⁷⁸⁵ ויהי' בכלי כו', וגם מדחלקינהו לתרי בבי כמוציא רמון וגם יהי' בכלי וכו' מכלל דתרי מילי נינהו, וכ"כ התוס' פ"ק דסוכה ⁷⁸⁶ , אלא שהראב"ד מפרש לקולא והתוס' מפרשי לחומרא, וכ"נ דעת רבינו ז"ל ⁷⁸⁷ .

דודך יהודא ליב

הערות

765. נדפס בבית רבי ע' 166, והועתקה בשארית יהודה הוספות (צח, ב). והיא תשובה לאדמו"ר ה"צמח צדק", בה מבאר המקור לדברי רבנו הזקן, ששיעור מוציא רמון הוא מעט פחות מטפח על טפח, וששיעורו הוא ג' רמונים אחוזים זה בזה.
766. בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קעה ישנה תשובה בענין זה בתור מענה להרב כו' מהורי"א עפשטיין מהאמליע. השאלה נדפסה בסוף ספרו חנה אריאל ס' המאמרות (ברדיטשוב, תרע"ב), ומזכיר שם שם החכם דווייעטקא "המופלא מוה' משה במוה' זאב ר' קלמנס מטשאווס שכעת הוא חתן קיילעס מווייעטקא". הרב דובער ב"ר שמעון ליפשיץ מווייעטקע בספרו גולת עליות על מס' מקואות (ווארשא, תרמ"ו) כותב בפ"ד מ"ה פיסקא א שכוונת הצמח צדק הוא עליו, ושקו"ט בדבריו. בבית רבי שם מכנה שם החולק בשם ר' משה חריף, וכותב שאחריו החזיק בזה הררד"ב רב דווייעטקא, בעל גולת עליות שנטה לדברי הררמ"ח.
767. שכתב שם: ויהיה הנקב טפח על טפח מרובע, שהוא יותר מעט ממוציא רמון (וחכם הנ"ל כתב שיש לו הוכחות שרימון הוא יותר מטפח על טפח מרובע). וראה מ"ש בזה בשו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קעה (זכורני שבלאזני ראיתי ממה שהובא לו חצי עגול ככדור מקליפת רמון, וכמדומה שהובאו לו אז רמונים מאה"ק תובב"א, ואפשר שהובא לו כ"ז כדי לידע שיעור מוציא רמון), וסי' קעו ח"ג ס"א (ודודי מוהרי"ל נ"י הביא ראיה שהוא קרוב לערך הנ"ל, ושאינו גדול יותר), וסי' שלה (ודברי כאאזמו"ר נ"ע ברורים ואין לנטות מהן ימין ושמאל). וראה מה שהאריך בזה בס' שיעורי תורה סי' ג סי"ח, וליקט שם ממה שדנו בזה האחרונים.
768. מלכים א ז, טו-ז; מב (שמונה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד ... ושתי כותרות עשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחושת חמש אמות קומת הכותרת ... ואת הרימונים ארבע מאות לשתי השבכות, שני טורים רימונים לשבכה האחת, לכסות את שתי גולות הכותרות אשר על פני העמודים).
769. בירמי' נב, כב: וקומת ה כותרת האמת חמש אמות. ובמלכים ב כה, יז: וקומת הכותרת שלש אמה.
770. מלכים א ז, טו.
771. מלכים א ז, יח: כי תמונת הכותרת היתה כעין שני אגנות כפיה זו ע"ג זו, התחתונה בית קבולה למעלה גו'.
772. שהם 90 טפחים, ובהם נכנסים 100 רמונים (בכל שורה), הרי שרמון הוא פתוח מטפח.
773. שלכל היותר תהי' גולת הכותרת רחבה מהעמוד עצמו בשליש (מלבר), דהיינו שהקו הסובב את העמוד הוא 12 אמות, וקו הסובב את גולת הכותרת – 18 אמות, שהם 108 טפחים.
774. שאילו היינו אומרים ששטח רימון (עגול) הוא כשטח טפח על טפח (מרובע), היינו צריכים לומר שקוטר הרימון הוא טפח ושליש (כי שטח המרובע גדול ברביע משטח העיגול). ואז היה צריך להיות הקו הסובב את גולת הכותרת 133 ושליש אמה (שיכיל 100 רמונים שקוטרם טפח ושליש). ועכ"פ 108 הוא פחות הרבה מ-133 ושליש.
775. אלא בגודל שיעור רימונים בינונים.
776. עפ"י הוריות י, א.
777. דלעיל סי' יא.
778. ראה תקוני מקוואות ע' צב-ד.
779. דלעיל סי' יא.
780. שהוא ג' אמות (שוע"ר סי' שמט ס"א, וש"נ).
781. ששיעור הטלית שמתכסה בו ראשו ורובו הוא אמה, כמבואר בשוע"ר או"ח סי' טז ס"א, ובסדור הל' ציצית ד"ה ורוחב הטלית.
782. דודו זקנו דורש שלומו תמיד.
783. הל' כלים פ"ו ה"ב.
784. כלים פי"ז ה"ד.
785. ברמב"ם שם: ויהיו בכלי שלשה רמונים אחוזים זה בזה.
786. ו, א ד"ה שיעורן כרמונים.
787. ראה שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קעו ח"ג ס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.