סימן לג
סימן לג
בענין הנ"ל 745
שאלה
להרב המופלג החריף אי"א הוו"ח באמת כ' מוהר"ר יהודא ליב נ"י ההמ"ץ דק' יאנוביץ
איך בעט אייך למחול עכ"ה און מודיע זיין אף לאחותי מרת שפרה 746 והיא תודיעני. היינו אז איך בין זיך בודק בשחרית קען מען ניט פאר שטייען ווארום עס איז פראן בלילה גם כן (דעראיבער קען מען ניט פאר שטיין בשחרית) גם למראה עיני דמעכ"ה שולח אני 2 טיכלך. וכמראות האלו נמצאות תמיד בבדיקה, ומעת הלידה זה [...] שבועות נמצא תמיד כמראות ההמה. לכן באתי לבקש ממעכ"ה למחול עכ"ה וליתן לי עצה איך לעשות, היינו להודיע לאחותי לליבאוויץ והיא תודיעני. וזאת מהודענא אז איך זאל גאר ריין זיין - איז מער ניט על ג' או ד' ימים.
ד' המבקשת מכ' מעה"ר
דבורה 747 בת המנוח מוהר"ץ מאולע 748
[תרגום]
בקשתי למחול על כבודו הרם ולהודיע לאחותי מרת שפרה והיא תודיעני, אשר כשאני בודקת עצמי בשחרית אי אפשר לידע, שהרי יש דם גם בלילה (לכן אי אפשר לידע בבוקר). גם למראה עיני דמעלת כבודו הרמה שולחת אני שתי בדיקות, וכמראות האלו נמצאות תמיד בבדיקה, ומעת הלידה זה [...] שבועות נמצא תמיד כמראות ההמה. לכן באתי לבקש ממעלת כבודו הרמה למחול על כבודו הרם וליתן לי עצה איך לעשות, היינו להודיע לאחותי לליבאוויץ והיא תודיעני. וזאת מהודענא, שאיני נקיה לגמרי כי אם ג' או ד' ימים.
דברי המבקשת מכבוד מעלתו הרמה.
וזאת אשר השיב הרב הנ"ל
דיא טיכליך האב איך גיזעהן. איינא איז גאנץ רוט, און דיא אנדערע איז בלייכליך. נישמער ביידע זיינן ניכר אז דאש איז ווייל זי האט אן גירירט אן דיא גירירטע וואש גייט ארויש פון איר, ווארם אפילו דיא גאנץ רוטא איז אויך ניכר דרינען פלייאגמא, און איך האב איר גיזאגט אז זיא פאר שטייט אז זי רירט אן דיא טיכלך ביי דעם אורט וואש עש גייט ארויש, איז דאש טהור, רק זיא זאל זיך בודק זיין בשעת אז דער ארט פון גירירט קייט איז נאך ניט אראפ גיגאנגען אין בית החיצון. דהיינו ליגינדיק, קאן דאס ארויף גיין - אודר אנדערי צייטין ווען דאש גייט ארויף. יענעם מאל קען זיא זיך בודק זיין און זאל ניט אן רירן אן דעם ארט. און אז זיא וועט ח"ו יענם מאל גיפינן אזוי איין מראה, איז דאש טמא, אבער זי וועט בודאי ניט גיפינען יענם מאל, ובפרט זיא שרייבט זיא קען ריין זיין ג' ימים או ד' ימים, איז דאש בודאי ווייל דיא צייט גייט דאש ארויף און לאזט ניט אראפ, און נאך דעם מחמת גיינג אודר מחמת זיא הייבט אויף אשווערע משא אודר מחמת עשיית צרכי' בדוחק בשביל עצירו' מעט קען דאש אראפ גיין, מוז זי אודאי גיפינען אוף די טיכלך, אודר עש קען מיט איין מאל איין גאס טאן דאש אלץ בודאי פון דיא גירירטי זאך. נישמער דער עיקר איז בשעת הפסק טהרה און אמאל אין ז' נקיים נאך דעם וסת אודר נאך דער לידה, מוזן זיין די טיכלך גאר ריין, אז זיא זאל ווישן אז עש האט אויף גיהערט דער דם המקור. זאל זיא זעהן אז דער אורט זאל ארויף גיין און זאל זיך ניט אראפ לאזין - וועט זיא קאנין בודק זיין אז זיא זאל ניט אן רירן אן דעם ארט - ווארום בשעת אז דאש איז אונטין וועט זיא ניט קענין פיעלין מיט דיא טיכליך אז זיא זאל זיך ניט אן רירן אן דעם ארט - בכן מוז זיא זעהן ליגינדיקער הייט זיך בודק זיין.
[תרגום]
את הבדיקות ראיתי, אחת מהן די אדומה והשניה חיוורת יותר. רק זאת, אשר בשתיהן ניכר שהוא מחמת שנגעה בחתיכה הנופלת, שאפילו בזו שהיא די אדומה ניכר הדבר. ואני אמרתי לה, שכאשר היא מרגישה שנוגעת בבדיקה בחתיכה הנופלת היא טהורה. אלא שהיא צריכה לבדוק עצמה בשעה שהחתיכה אינה למטה בבית החיצון, דהיינו שכאשר היא שוכבת זה יכול לעלות, או בזמנים אחרים כשהחתיכה עולה, באותה שעה תבדוק עצמה ותיזהר לא ליגע בחתיכה. ואם ח"ו גם אז תמצא מראה כזה, תהיה טמאה, אבל בודאי לא תמצא אז. בפרט שהיא כותבת שהיא יכולה להיות נקיה ג' או ד' ימים, שהוא בודאי מחמת שבאותן הימים החתיכה עולה למעלה, ואח"כ שוב נופלת למטה, מחמת טורח ההליכה או משא כבד או מחמת עשיית צרכיה בדוחק מחמת עצירות מעט, שאז ודאי תמצא בבדיקות, או שבפעם אחת יצא אז דם, שכל זה הוא מחמת נפילת החתיכה. אמנם העיקר הוא, שבשעת הפסק טהרה ופעם אחת במשך הז' נקיים, שלאחר הוסת או אחרי הלידה, חייבים הבדיקות להיות נקיות לגמרי, כדי שתדע שהפסיק דם המקור. ולכן צריכה לידע שהחתיכה עלתה למעלה, שאז תוכל לבדוק באופן שלא תיגע בחתיכה, כי בשעה שהחתיכה למטה לא תוכל להרגיש שהעד אינו נוגע בחתיכה. ולכן צריכה היא לבדוק בשכיבה.
*
לכבד אה' המופלג הנגיד המפורסם מו' ארי' ליב 749 , אחיו של מחו' מוהר"ז משקלאוו 750
כמדומה לי שהאגרת הזאת הכתובה אלי היא כתב יד של מעל'. ולכן אליו בקשתי, על דרך קריינא דאגרתא כו', לקרות לפני האשה כל הדברים שכתבתי, ולהסביר לה הענין בטוב, למען תדע איך להתנהג, ולשית עצות בנפשה בשעת הפסק טהרה ובספירת ז' נקיים אפילו בפעם אחת בכל הז' ימים, שתוכל לבדוק באופן שלא יגע העד בחתיכה זו וד"ל.
וזולת זה אין לחדש, רק חיים ושלום מאדון השלום, דברי ידידו
יהודא ליב מייאנוויץ
הערות
- 745. נדפסה בשארית יהודה מילואים סי' ט, מכת"י 935 ג, א. בהמשך אליה – לקמן סימן הבא. ותוכנה: אף שכבר נתבאר לעיל סי' ל-לא, שמה שהיא רואה בבדיקה שנוגעת בחתיכה הנופלת, דינו כדם מכה שאינה מטמא אותה. מ"מ כאן שנטמאה בלידתה אינה יכולה להטהר אלא ע"י ז' נקיים, שזה א"א בנפילת המקור שרואה תמיד דם. על כך הורה לה מהרי"ל, שתבדוק בשחרית בשכיבה (וכדלעיל שם, שכאשר היא שוכבת חוזרת החתיכה למקומה בפנים). שוב שואלת כאן, כי יש דם גם בלילה, וגם בשחרית בבדיקתה. וא"כ איך תעשה בדיקת ז' נקיים. ועל כך משיב לה כאן, להשתדל שעכ"פ הפסק טהרה ועוד בדיקה אחת במשך הז' נקיים תעשה כראוי, באופן שהחתיכה היא אז למעלה ואינה נוגעת בחתיכה בעת הבדיקה. את מכתב השואלת כתב עבורה גיסה החסיד ר' ליב, ולכן הוסיף מהרי"ל לכתוב לו, לבאר לפני האשה איך לעשות הבדיקה. את התשובה הזאת מסר מהרי"ל ע"י מוה"ר ישראל ש"ץ מיאנאוויטש; אלא שבמקום למסרה למרת שפרה בליובאוויטש (על מנת למסור לאחותה דבורה), מסרה לידי אדמו"ר הצמח צדק, כדי למסור לה ולבאר לה תוכנה. אדמו"ר הצמח צדק הסתפק באיזה פרטים בתשובה זו, ושאל שוב אצל מהרי"ל (לקמן סי' הבא), ומהרי"ל השיב לו עליו (לקמן שם).
- 746. אשת מוה"ר משה באדמו"ר הזקן.
- 747. אשת החסיד ר' יצחק מאולא [ואחותה של מרת שפרה דלעיל, ושל אשת החסיד מוה"ר ליב מאולע דלקמן. ראה בית רבי עב, א].
- 748. החסיד מוה"ר צבי הירש ריבלין מאולע [אביהם של מרת שפרה ומרת דבורה הנ"ל, ובת השלישית הנשואה לאחיו ר' ליב דלקמן. ראה בית רבי שם. ס' היחס למשפחת ריבלין מס' 88-90].
- 749. ריבלין מאולע [אשר אשתו היא אחותם של מרת דבורה ושל מרת שפרה הנ"ל. ראה בית רבי שם. ובנו הוא הגאון החסיד רבי אליהו יוסף ריבלין, מח"ס אהלי יוסף].
- 750. ריבלין משקלאוו [אשר ב' בנותיו נישאו לנכדי אדמו"ר הזקן. ראה בית רבי שם].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.