אוצר החסידיםשארית יהודהשו"ת יורה דעהסימן טז

סימן טז

פצוע דכא באל"ף ⁴²⁴

ובענין השאלה השני' פצוע דכא ⁴²⁵ , קבלתי מרבינו הגאון אחמו"ר ז"ל לכתוב א' בסוף ולא ה'. והטעם כי דכה בה"א הוא לשון נקבה, כמו רכה דקה לבונה זכה, משא"כ דכא בא' הוא שם דבר, כמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ⁴²⁶ , תשב אנוש עד דכא ⁴²⁷ . וגם ידוע שהשם שסופו ה' כשהוא בא בלשון רבים על רבים מבני אדם נשמט הה' כמו זכים רכות דקות ושדופות קדים ⁴²⁸ , ובלשון דכא גם בלשון רבים בא בא', וכמו ולהחיות לב נדכאים ⁴²⁹ ודכאי לב ⁴³⁰ . אלא שהניח בצ"ע מ"ש לב נשבר ונדכה ⁴³¹ בה' לבסוף, ואפשר שאינו משרש דכא אלא משרש דך, ומשרש הזה מצאנו גם כן כי דכיתנו במקום תנים ⁴³² שנשמט הא'. עכ"פ דכא ודאי בא', וכן צוה להגיה ס"ת שהיתה תחלה כתוב בה' וצוה לכתוב בא' דוקא.

הערות

424. הוא סיום התשובה שבסימן הקודם. מהדורה נוספת – לקמן סוס"י מ. וראה בזה דברי נחמי' סי' כב. ס' המנהגים חב"ד ע' 32. אג"ק ח"ד אגרת א'צג. ח"ו אגרת א'תרכג. שם אגרת א'תרסח. ח"ז אגרת ב'לט. חי"ז אגרת ו'רנח.
425. תצא כג, ב.
426. ישעי' נז, טו.
427. תהלים צ, ג.
428. מקץ מא, ו.
429. ישעי' נז, טו.
430. ראה תהלים לד, יט.
431. תהלים נא, יט.
432. תהלים מד, כ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.