אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת אורח חייםסימן כה

סימן כה

הערות לשו"ע רבנו סי' תלא ⁶⁸⁵

רשימה מה שיש לעיין בדברי הרב בהל' פסח שלו, נכתב כדי להראות לפניו.

בסי' תל"א כתב בק"א וכ"ה ע" כ דעת הראב"ד ור בינו ירוחם ור" ן כו' ⁶⁸⁶ : עיין בר"ן ⁶⁸⁷ [בשם הרא]ב"ד ראוי לבדוק כו' משמע לכתחילה. וגם הטעם שלא יתרשל או שלא ישכח משמע דר"ל שלא יתרשל כס"ד דגמ' ⁶⁸⁸ משום דזריזין כו' או שלא ישכח לפי המסקנא משום שבני אדם מצויין כו'. וא"כ כיון שכתב הר"ן ⁶⁸⁹ גבי הא דאמר אביי הילכך כו' ועכוב מצוה כו' מבואר להדיא דלס"ד דזריזין כו' אין עכוב. וגם משמע בר"ן דאפילו למסקנא העכוב הוא משום שאור הנר יפה כו' ולא משום שבני אדם מצויין כו'. וגם מדהעתיק לשון רש"י באורתא דתליתר ליל יציאת י"ג כו' משמע דהעכוב הוא בלילה דוקא ⁶⁹⁰ .

עוד שם ⁶⁹¹ , וה ן אמת שיש להטור כו' : עיין ב"ח. ויותר יש לומר דהטור סבירא ליה דעיקר הטעם שבגמ' ⁶⁹² הוא משום שבני אדם מצויין כו', וכמ"ש להדיא כיון שעיקר הטעם שמא יטריד כו', וכיון שעיקר [הטעם] שתקנו חכמים הוא משום חשש שכחה הילכך לא דמי לקריאת שמע דהזמן הוא מצד עצמו ⁶⁹³ . והרב רבינו יונה ⁶⁹⁴ סבירא ליה כמו שנתבאר לעיל בשם הר"ן, דעיקר הטעם הוא [משום] שאור הנר יפה לבדיקה ⁶⁹⁵ כו'.

הערות

685. נדפס מתצלום כתי"ק בקובץ מבית חיינו ח"ג ע' 25 (בטעות – ע"ש הצמח צדק).
686. שזמן הבדיקה הוא מיד אחר צאת הכוכבים כשיש אור היום קצת, וא"כ הא דאמרינן בגמרא (ד, א) שאסור להתחיל ללמוד "דילמא משכא ליה שמעתיה ואתי לאמנועי ממצוה", היינו קודם זמן בדיקת חמץ בצאת הכוכבים, שמא ישכח לבדוק בזמן תקנת חכמים כשיש עדיין אור היום קצת.. וע"ז מעיר מהרי"ל, שאפשר לפרש, שהאיסור להתחיל ללמוד הוא בלילה ממש, שמא ישכח לבדוק בלילה.
687. פסחים פ"א (א, א): שבתחילת הלילה שיש בו אור עדיין ראוי לבדוק כדי שלא יתרשל או שלא ישכח.
688. ד, א: וכי תימא זריזין מקדימים למצות נבדוק מצפרא ... אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה (ומפרש מהרי"ל, שהטעם זריזין כו' הוא שלא יתרשל והטעם בני אדם מצויין כו' הוא שלא ישכח).
689. שם (א, ב) ד"ה אמר אביי: כיון שאמרת שאור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום ועכוב מצוה תלוי בדבר.
690. נראה שכדי להשיב על הערה זו הוסיף רבנו הזקן קטע בקו"א הנ"ל (ד"ה ואף שלא) לבאר, שאף שהטעם הוא כדי שלא יתרשל, מ"מ מחמת זו תיקנו כאן חכמים שהזמן הוא דוקא מיד כשיש עדיין אור היום קצת (כמו בזמן קריאת שמע ערבית – קודם חצות דוקא). וע"ז הקשה שוב מהרי"ל – כדלקמן סי' ל.
691. נעתק מקובץ מבית חיינו שם, וקאי על ההגהה שבסוף קו"א הנ"ל, שם מבאר דעת הטור, שבזמן ק"ש מותר להתחיל ללמוד ואין חוששים לשכחה, ובזמן בדיקת חמץ (ולא לפניה) אסרו ללמוד שמא ישכח, ואף בהתחיל בהיתר צריך להפסיק כשמגיע זמן בדיקת חמץ שמא ישכח. ורבינו יונה סובר, שאף בבדיקת חמץ אין חוששים לשכחה ואין צריך להפסיק.
692. ד, א.
693. לכן מותר ללמוד בזמן קריאת שמע ואין חוששין לשכחה. משא"כ בבדיקה, שכל טעם תקנת זמן הבדיקה בלילה הוא מחשש שכחה, לכן צריך להפסיק לימודו שמא ישכח.
694. שהובא בטור: וכתב ה"ר יונה שאם התחיל ללמוד מבעוד יום שאין צריך להפסיק.
695. וכיון שטעם תקנת זמן הבדיקה בלילה אינו מחשש שכחה, לכן אינו צריך להפסיק לימודו מטעם שמא ישכח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.