אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת אורח חייםסימן כד

סימן כד

מכירת הפאצט ליום השבת ⁶⁷²

שאלת אדמו"ר הצמח צדק

ב"ה

לידיד נפשי דודי הרב המפורסם וכו' מוה' יהודא ליב שי' עכא"ל שוי"ר ⁶⁷³

מעת בואינו שלו' ת"ל מגאדיץ ⁶⁷⁴ לא אתרחיש נוסע לכתוב למעל', עתה כי אתרחיש נוסע ידידנו המוכ"ז נ"י עם האתרוגי' ⁶⁷⁵ אמרתי לפרוש שלומו הטוב.

גם אמרתי לשאול ממנו שאלה ששאלו ממני בק' בעליצא, מדי עברו מחזיק הפאצט בשם, איך יכתוב הקאנטראקט ⁶⁷⁶ . יודיעני נא דעתו ואכתוב לשם בשם אומרו.

עוד זאת הייתי מבקשו כי מסתמא יסע מעל' למחנינו בקרוב, על כן אוחיל לבקשו אם אפשר יזרז נסיעתו על יוהכ"פ הבע"ל, או עכ"פ על ימות החג, כידוע למעל' טבעי ועניני מאז וכו'.

דברי אה' דורש שלומו תמיד

מנחם מענדל

תשובה

ברך לקחתי ולו אשיב שלו' שלו' כפולה כראוי וכמשפט לאוהבי שמו ותורתו ידיד עליון ויראיו וידיד נפשי יתיב בתוונא דלבאי אוצר נחמד בנוה חכם כו' נ"א מוהר"ר מנחם מענדל עש"ז וכאש"ל שוי"ר ⁶⁷⁷

קבלתי פ"ש משלו' מעל' ומביאתו לשלו' לביתו, ונתתי שמחה בלבי בראותי מעשה ידי אצבעותיו כו'.

ובנדון השאלה של מהר"פ מבעליצא, לא פסח ⁶⁷⁸ א' יש לנו, כי הרבה יש שמחזיקי' פאצטין, ואפי' על סוסי' שלהם ⁶⁷⁹ , ועושי' ע"פ היתר מכירת הסוסי' לאימשציקעש על יום השבת ⁶⁸⁰ , ואין להאריך בסדר המכירה לאיש כמוהו, ומכל שכן האי גברא, שלפי משמעות הקאנטראקט הנה הסוסי' הם של האדון שלו, בקראו שמו סקראטקעוויטש, רק שהוא הנותן המספוא ומקבל השכירות מן הפריהאן ⁶⁸¹ ומן הסוסי', ואין בזה משום שביתת בהמתו, רק משום שכר שבת שהוא מותר בהבלעה.

וכמעט כמו פלא בעיני שהוצרך לשאול ממעכ"ת, הלא הרב ⁶⁸² אב"ד דק' האמי' הוא קרוב אליו, והוא רב גדול ומורה גם הוא יורה כדת וכהלכה. אלא שאולי רצה לחלוק כבוד למעכ"ת.

ואודות בקשתו לבוא אליו, בודאי גם אנכי הייתי חפץ לנסוע להתראות עמו, ובפרט עם כבוד דו"ח מר בר רב אחאי ⁶⁸³ שי', שארכו הימים ⁶⁸⁴ שגבה טורא כו' ומה גם אשר שמעתי כעת שאינו בקו הבריאה הנכונה, אשר לזאת המו מעי לו מחמת טבעית הגשמיות כי הגופות קרובות אף שהנשמות רחוקות, אך אין דנין משאי אפשר כו'. וכמו צער בנפשי שהודיענו שעוד טבעו ומהותו בו כמאז, ולא הועיל כמה היסח הדעת בעניינים שונים, והעיקר בזה היסח הדעת, ויאמין באמונה שלימה שזאת לא זאת כו' וד"ל, והריבוי דברים בזה הוא אך למותר, רק אם שכוח תשכח, דהיינו שישב ויסירם מלבו לגמרי והי' כלא הי'.

דברי דודו ידידו לנצח

יהודא ליב

הערות

672. נדפסה בשו"ת שארית יהודה מילואים סי' לז, מכתי"ק 232 כג, א (תצלומה בהוספות שו"ת צמח צדק או"ח כו, ב). ומעבר לדף: ליד הרב מו"ה יהודא ליב נ"י (וחותמת שעוה). לא נתפרש כאן התאריך, אמנם מסגנון סיום התשובה נראה שנכתבה בצעירותו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. תשובת אדמו"ר הצמח צדק בזה, בשו"ת שלו או"ח סי' לד. והפסק הקצר – שם סי' צ.
673. עם כל אשר לו שלום וישע רב. ומעבר לדף: ליד הרב מו"ה יהודא ליב נ"י.
674. שנסע להשתטח על ציון כ"ק זקנו אדמו"ר הזקן בגאדיץ'.
675. שהי' בליובאוויטש ונוסע ליאנאוויטש.
676. מתוכן התשובה נראה, שפרטי השאלה נכתבו בגליון המצורף למכתב זה, ושם נתפרש גם שמו של מחזיק הפאצט (פסח). והיינו שהישראל שוכר את עסק הדואר, ומוכרח להסיע הנוסעים והדואר גם בשבת ויו"ט, ורוצה לחתום חוזה ולהשכיר את העסק ליום השבת לנכרי, שיעסוק בו ביום זה.
677. נכד אחי ... עם שלום זוגתו וכל אשר לו שלום וישע רב.
678. ר' פסח מחזיק הפאצט בבעליצא.
679. אם הסוסים הם של הבית דואר, והישראל משכיר את העסק של יום השבת לנכרי, יש בזה איסור שכר שבת. ואם הסוסים הם של הישראל, יש בזה גם איסור שביתת בהמתו.
680. ראה הלכות אמירה לנכרי פט"ז סי"ב בשוה"ג.
681. דמי נסיעה במרכבת הדואר.
682. מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי עפשטיין מהאמליע. תשובתו בענין מכירת בית חרושת לנכרי, שיוכל לעבוד בו בשבת, ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. ח ע' יב.
683. אדמו"ר האמצעי.
684. הדברים מורים שבמשך כמה שנים לא הי' מהרי"ל בליובאוויטש. ומהידוע לנו אשר בין השנים תקע"ד (שבה התיישבו בליובאוויטש) – תקפ"ו (שבתחלתה נפטר הרה"ק מהרי"ל), ביקר מהרי"ל בליובאוויטש לפחות, בחורף תקע"ז (ראה כפר חב"ד, אספקלריא, גליון 1245), בחורף תקע"ח (ראה לקמן חאהע"ז סי' ג), באלול תקפ"ג (ראה לקמן חאה"ע סי' ה), ובחורף תקפ"ד (ראה לקמן חאהע"ז סי' לח ואילך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.