סימן כב

סימן כב

הערות לשו"ע רבנו סי' קעד 644

סי' קע"ד קו"א סק"ז, גם בי ין הרא"ש יחיד א ה הוא כ ו' : ובלאו הכי צ"ע ברא"ש, דהא ב' כוסות 645 נמי אינן באין להמשיך כו' אלא משום מצוה. וצריך לומר דדמיא לקידוש שבא בשביל הסעודה. ולעיל בסי' ד' כתב דהוא הדין להבדלה 646 . אלא ודאי דהכי קאמר כיון דאשכחן דבא להמשיך כו' הוא הדין נמי באקראי פוטר 647 וכיון דפוטר א"צ ברכה. והיינו דקאמר 648 כוס שני למה כו' מכלל דעל כוס ראשון אתי שפיר וצ"ע. ולפי זה גם מ"ש בסי' קע"ז 649 בשם המ"א אם אוכל מעט פת כו' יש להסתפק כו' יש לפשוט הספק, וילמד מיין להרא"ש. ואפשר דסמך עמ"ש 650 דהתוס' לא סבירא להו כרשב"א בפירות כו' [פי' דאם כן לא] לטעון ברכה לפניו, והרשב"א סבירא ליה כהרא"ה כו'. וזה אינו, דיש לומר דגם הרשב"א מודה בתוך הסעודה, ואם כן הרשב"א והרא"ש שוין, וגם התוס' מודו להו, וכל זה צ"ע.

הערות

  1. 644. נדפסה בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חו' יב ע' כח, מכתי"ק 238 ז, א.
  2. 645. הראשונות דארבע כוסות שבסדר, דכתב הרא"ש פרק ע"פ סי' כד שא"צ לברך לאחריהם "כיון שבא לפתוח בני מעיים".
  3. 646. ושם אין לומר דבא בשביל הסעודה.
  4. 647. יין שבתוך המזון מברכה ראשונה - כמ"ש הרא"ש שם ס"ד, וכיון דפוטר (יין שבתוך המזון מברכה ראשונה) אין צריך ברכה (אחרונה על יין שלפני המזון, ונפטר בברהמ"ז).
  5. 648. הרא"ש שם סכ"ד, בקושיתו על הרי"ף: דעל כוס שני למה יברך והלא הוא פוטר יין שבתוך המזון.
  6. 649. בשוע"ר ס"א וקו"א סק"ב: אם אינו חפץ לאכול פת ואוכל מעט פת ומברך עליה המוציא לפטור המאכלים.
  7. 650. בקו"א סק"ה. דהתוס' (ברכות מב, ב ד"ה ור"ש, שמחלק גבי הבדלה שלפני הסעודה בין קודם נט"י לאחר נט"י, וע"כ טעמי' דלאחר נט"י הו"ל כפירות שבתוך הסעודה דמברך לפניו ולא לאחריו. וא"כ ע"כ) לא ס"ל כרשב"א (מב, ב ד"ה הביאו) בפירות כו' (שבתוך הסעודה, שכתב הטעם שנפטרים בברהמ"ז: דבאו קצת בתוך הסעודה כדי לרבות מעט בתאות המאכל), פירוש דא"כ (אם נאמר שגם התוס' סובר כרשב"א) לא לטעון ברכה לפניו (כמ"ש המ"א סקי"א בשם התוס': דברים הממשיכים האכילה כו' פטר להו פת לפי שבא לצורך סעודה שעי"כ אוכל יותר) והרשב"א ס"ל כהרא"ה כו' (החולק על תוס' הנ"ל. כמבואר במ"א שם, וכתב: אם אוכל תוך הסעודה זית מליח וכיוצא בו לפתוח תאות המאכל מברך לפניו ולא לאחריו). אלא שצ"ע, איך אפ"ל דברכת המוציא שלאחר הבדלה תועיל על היין שלפניו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.