אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת אורח חייםסימן יט

סימן יט

הסכמה לסדור רבנו הזקן – קאפוסט תקפ"ב ⁶⁰¹

יען כי ראיתי שדבר שנצטער בו אותו צדיק מר רב אחאי הגאון החסיד איש אלקי נ"ע בהדפסת הסדור שלו, כי מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כוונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט המלות להעמיד עפ"י דקדוק אמת. כי אף שאינו שוה לכל נפש, ולמי שלא הורגל מנעוריו מבלבל כוונתו בתפלה ⁶⁰² , ובדיעבד יצא אפילו לא דקדק באותיות קריאת שמע כידוע ⁶⁰³ , מכל מקום לכתחלה ודאי טוב להרגיל מנעוריו, או שלא בשעת התפלה, כי מצוה גדולה היא גם בנגלה, ומכל שכן בנסתר, כידוע שהאותיות והנקודות שאדם מוציא מפיו עושין פרי למעלה, ובפרט ליודעים סודות השמות היוצאים מהאותיות ומהנקודות כידוע לי"ח.

ולכן החסיד בעל השל"ה ז"ל צוה ⁶⁰⁴ להדפיס סדור שער השמים שלו עפ"י דקדוק של המדקדק הגדול מה"ר שבתי [סופר] מפרעמסלא ⁶⁰⁵ , חוץ ממלך מלך וימלוך, שצוה להדפיס מלך חציו קמץ וחציו פתח, כדי לכוון מספר הנקודות כמספר השם ⁶⁰⁶ . אבל רבינו נ"ע אמר שצריך לומר כולו קמץ, ואמר שכן הוא כוונת האריז"ל, דמה שכתב כולו פתח ⁶⁰⁷ , ר"ל קמץ, שנקרא פתח בלשון ספרר. דלא כיש שמשבשין הקריאה ואומרים מלה זרה שאין לה פירוש כלל, ותולין בוקי סריקי בהאריז"ל. ואמר שחשבון הנקודות גם לפי כוונת האריז"ל יעלו למספר השם (כי השו"א נח שבמ"ם שבמלת ימלוך אינו עולה בחשבון, כיון שהוא נח).

גם רבינו אדמו"ר נ"ע נטה אחריו ברוב המקומות, ולא פנה אל רהבים המדקדקים אחרונים שתקעו עצמן יותר מדאי בדקדוק המלות ⁶⁰⁸ לקלקל הקריאה, וכמעט שממשיך לבטל הכוונה. ובפירוש שמיע ליה מיניה דמר ששמע בשם כו' ⁶⁰⁹ , שהלעיג על המדקדקים האחרונים האומרים לפיכך בכ"ף רפויה, ומחמת זה גורמים להשכיח ענין עיקר התפלה ⁶¹⁰ שצריכה להיות בכוונה ⁶¹¹ (לכן הקפיד להרגיל הנערים להתפלל בסדור שנדפס על פי כללי הדקדוק, ויהיה רגיל מנעוריו לאמר לפיכך בכ"ף רפויה, וכדומה בכל התיבות). ולא כן דרכי רבינו שגבהו דרכיו מדרכיהם, כי תורת אמת היתה בפיהו ודקדוקי המלות עולות בקנה אחד עם הכוונה הרצויה.

והן עכשיו רבו המדפיסים שקלקלו השורה ⁶¹² , לא זאת שלא עיינו בדבר לשמור ולעשות שלא ישנו, אלא אף גם זאת שמלאו שבושים ודילוגים מפה לפה, וכל הרואה יתלו בוקי סיקי באשלי רברבא ח"ו, ולא יצא עתק מפי צדיק. ואף גם מי שלא יתלה החסרון כו' מכל מקום הנערים שמרגילין את עצמם בסדורים כאלה שבשתא כיון דעל על, ומהפכים כוונת רבינו נ"ע להרגיל דוקא לנערים, משא"כ לגדולים כנ"ל.

ועתה כו' ⁶¹³ ולהדפיס הסדור מחדש, כי אתו החכמה והמדע, והוא ⁶¹⁴ שמע בעצמו מכבוד רבינו נ"ע כמה דברים, וגם יש בידו חבילות חבילות הגהות מכתיבת יד קודש אשר כתב אליו כו'.

דברי המדבר באמת וצדק יום א' כ"ד אדר שנת לישועה ולנחמה טובה ⁶¹⁵

נאום יהודא ליב במהור"ר ברוך זללה"ה

הערות

601. נדפסה בראש סדור תורה אור (תרמ"ז ואילך). הסדור המקורי (קאפוסט תקפ"ב) לא הגיע לידינו. וראה סוף השאלה דלקמן סי' כ. חלקו נעתק בס' שו"ת אדמו"ר הזקן, שער השמועה סי' ג.
602. כשמתאמץ לומר עפ"י דקדוק – שלא כהרגלו, הרי זה מבלבל כוונתו בתפלה.
603. משנה ברכות טו, א. טור ושו"ע ושוע"ר רס"י סב.
604. בצוואתו שנדפסה בתחלת סדורו (יי מֶלֶך יי מָלַך יי יִמְלוֹךְ לעולם ועד. ככה נדפסים הנקודות, ולא כמו שהוא בסידור מהור"ר שבתי, שנדפס מלך מָלָך, רק יהי' נדפס בקמ"ץ פת"ח, אבל כשמוזכר מלך במקומות אחרות יהיה נדפס כמו שהוא בסדור ר' שבתי).
605. נדפס בפראג שעז-ח. ראה ס' "הסידור" ע' קצז.
606. בסדור השל"ה בתפלת יהי כבוד, מביא מכתבי האריז"ל (שער הכונות ענין תפלת השחר דרוש א): כי כל הניקוד של שלשה שמות הנזכרים שלשתם ביחד הם בגימרטריא יב"ק. ומבאר השל"ה: ולענין למצוא בהניקודים מספר יב"ק, זה ג"כ בניקוד מלך מלך ימלוך, מלך ראשון בשני סגו"ל, והשני בקמ"ץ פת"ח, והג' בחיריק שוא, והם עולים יב"ק, כי כל נקודה י', וכל פתח ו', וכל קמ"ץ י"ו, הרי קי"ב כו' ואין להקשות הלא יש י' יתירה דהיינו החולם של ימלך, נראה בעיני כי הנקודה זאת אינה במנין, כי הנקודה זאת משמשת במקום ו', כי ימלך הוא חסר. והיינו לדעת השל"ה: מֶלֶך - 60, מָלַך - 22. יִמְלך – 30. ס"ה 112. ורבנו מפרש: מֶלֶך - 60, מָלָך - 32. יִמלֹך – 20. ס"ה 112.
607. בסדור השל"ה שם: מצאתי בקונטרסי האריז"ל כו', כענין ב' נקודי פת"ח שיש במלת מלך כו', נמצא מלך השני לפי דבריו נקוד בשני פת"ח, אבל לא נמצא נקוד כזה בכל התורה כו'. ולכן מפרש השל"ה שם דהיינו בקמ"ץ פת"ח, ורבנו מפרש שהוא כולו בקמ"ץ.
608. ראה שוע"ר סי' סא סכ"ב. סי' סב ס"א.
609. כ"ה בהסכמה שבדפוס תורה אור, ונשמטו כאן איזה תיבות.
610. כיון שהורגלו לומר בכ"ף דגושה. וראה עד"ז בסי' סא סכ"ג (לענין הטעמים).
611. ראה שוע"ר סי' ס ס"ה.
612. ראה שאלה שבסי' הבא.
613. כ"ה בהסכמה שבדפוס תורה אור, ונשמטו כאן איזה תיבות.
614. המדפיס החסיד ר' ישראל יפה מקאפוסט.
615. תקפ"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.