אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת אורח חייםסימן יח

סימן יח

ך פשוטה בתפלין שעשה לה זוית למעלה, אם מועיל תיקון ⁵⁸⁶

שאלת אדמו"ר הצמח צדק

לדודי ידידי הרב המפו' וכו' מוהרי"ל נ"י

בקשתי יודיעני דעתו בענין ך' פשוטה שאינה עגולה למעלה כריש, שהחמיר כאאזמו"ר הגאון נ"ע בסי' ל"ו שאין לה תיקון בסת"ם. ולכאורה נראה לי כמ"ש הפרי מגדים ⁵⁸⁷ דתיקון על ידי הוספת דיו יש לה על כל פנים. ואפשר לומר שגם בד' קדשו אין מוכרח שאין לה תיקון זה. ואולי שמיעא לי' בזה מיני'. גם ימחול נא על כת"ר הרמה לשאול פי הסופר מובהק ר' ראובן ⁵⁸⁸ נ"י אולי שמיעא לי' מיני'.

גם בענין אם הדיו אינו שחור כל כך הטיב, אי רשאי להעביר קולמוס על זה בדיו שחור, דמשמע מן המ"א ⁵⁸⁹ שאסור משום שלא כסדרן. ולכאורה יש לצדד בזה לדעת מהר"ם בתשובות מהרי"ל סי' קי"ט ⁵⁹⁰ , תולין הוא דלא ⁵⁹¹ וכו'. ועי' בתשובות הר"ן סי' ט"ל, פירוש מחודש בענין שלא כסדרן ⁵⁹² , ובזה הי' מתיישב תמיהת הט"ז ביו"ד סי' ר"ץ על תוס' דמנחות ל"ב ⁵⁹³ . ואולי כל זה יספיק לצדד להקל בענין העברת קולמוס כנ"ל.

נא להודיעני בקבל[תו]

אה' נ"א ⁵⁹⁴ מנחם מענדל

תשובה

ובענין מכתב השני בשתי השאלות, אין לי פנאי כעת לעיין רבא במלתא. אולם בהשקפה ראשונה לא ידעתי מקום הספק בדברי קדשו של רבינו אחמו"ר ז"ל נ"ע [בדין כ"ף פשוטה שעשה לה זוית למעלה], דמאחר שכתב [בסי' ל"ו בתמונת האותיות באות ך' פשוטה] דאם עשה לה זוית למעלה הוה דינה כרי"ש שעשאה כמו דלי"ת וכמ"ש בסי' ל"ב, ושם בסעיף כ"ה ביאר שצריך לגרור הכל מה שנעשה בפיסול ולא מהני אפילו גרירת הגג לבדו, ופשיטא שלא יועיל הוספת דיו. ומכל מקום ביום מחר אי"ה אראה את מהרר"ס ⁵⁹⁵ ואשמע ממנו.

ומה שכתב אם אין הדיו שחור כל כך שהחמיר המ"א ⁵⁹⁶ כו', לא הבנתי שהרי המ"א לא החמיר אלא כשהוא דומה ללבן שהוכהה מראיתה, או לאדום שאינו מין דיו צלול, אבל אם הוא שחור קצת אין קפידא, וכהאי גוונא כתב לקמן ⁵⁹⁷ שקפצה כל הדיו מהקלף כו'. וכן רבינו ⁵⁹⁸ כ' שני הדינין יחד.

לענין ⁵⁹⁹ אותיו' שנכתבו על המחק עי' סי' קכ"ד ס"ב ⁶⁰⁰ דכשר אפי' בלא עדי מסירה. ועסי' קכ"ה סי"ט. ועסי' קכ"ו סכ"ב לענין ערעור הבעל. וע' סעי' י"ט בסי' קכ"ה. ועסי' קכ"ו ס"כ.

הערות

586. השאלה נעתקה מכתי"ק 1021 קצג, א. והתשובה נדפסה בשו"ת שארית יהודה מילואים סי' ב, מכת"י מעתיק (מוה"ר ישכר בער הורוויץ, מ"ץ דליובאוויטש) 231 י, א. בנידון הראשון – תשובת אדמו"ר הצמח צדק הארוכה נדפסה בחאו"ח סי' יח, ופסק הקצר – שם סי' עג. ומסיק להתיר בדיעבד ע"י הוספת דיו לעשותה עגולה, ולגרור אח"כ. שו"ת בנדון כזה לפני אדמו"ר הצמח צדק נדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ו ע' כז ואילך. שוב כותב מהרי"ב הורוויץ הנ"ל (כת"י 232 נ, ב), אודות תשובת צמח צדק הנ"ל, ומסיים: והורה כן למעשה להסופר מ' אבלי מוויליז, בעשי"ת תקצ"ה. בנידון השני – תשובת אדמו"ר הצמח צדק הארוכה נדפסה בחאו"ח סי' טו.
587. אשל אברהם סוס"י לב.
588. ר' ראובן מיאנאוויטש, סופר רבנו. אודותיו ראה בית רבי ספכ"ו.
589. סי' לב ס"ק לח, בשם ס' הזכרונות זכרון ט פ"ג. הובא בשוע"ר שם ס"מ.
590. הובא בשו"ת צ"צ או"ח סי' טז וסי' יז ס"ק ב.
591. מ"ש בירושלמי (מגילה פ"א ה"ט): אין תולין לא בתפילין ולא במזוזות, תולין הוא דלא, אבל משום שלא כסדרן אין חוששין בזה.
592. שכשתולה בין השורות מקרי כסדרן. הובא ונתבאר בשו"ת צמח צדק חאו"ח סי' טו ס"ו.
593. בגמרא שם: "ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה". ובתוס' שם ד"ה דילמא: "פרשת והי' אם שמוע בתחלת עמוד והוסיף שמע בגליון שלמעלה". והקשה הט"ז שם: "הא הוי שלא כסדרן". הובא ונתבאר בשו"ת צ"צ שם ס"ז.
594. נכד אחיו.
595. מה"ר ראובן סופר, הנ"ל.
596. סי' לב ס"ק לח.
597. שם ס"ק לט.
598. סי' לב ס"מ.
599. אפשר שקטע זה, שאין בו אלא ציונים, הוא הוספת המעתיק מהרי"ב הורביץ הנ"ל.
600. בחלקת מחוקק ס"ק ג, ובית שמואל ס"ק ד, שכן דעת רוב הפוסקים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.