סימן יב

סימן יב

מכירת קאנטאר יי"ש 363

אך אודות הקאנטאר 364 , כגון דא צריכא רבה. וזאת העצה למכור את היי"ש במכירה גמורה עם החדר שהיי"ש בתוכו, והמקח מן היי"ש יהיה כפי המקח שיש ביד היהודי למכור בקאנטאר. ואמנם צריך לפחות הקונה מן המקח מכל הין בעד טרחתו במכירה ומדידה, רק שהאמירה להאינו יהודי לא תהיה באופן שמוכרין לו במקח שהיהודי מוכר לאנשי העיר ונותנין לו שכר בעד המכירה והמדידה, אלא שפוחתין לו מהמקח שירויח לעצמו עבור טרחתו 365 . וגם ליתן לו רשות למכור יום או יומים אחר הפסח 366 . וכל עיקר ענין זה הוא בכדי שיהא שם לוקח עליו, ולא נפקד, אפילו נפקד באחריות. ואפילו אם אחר כך אחר הפסח יחזיר היי"ש להמוכר ולא יתנו לו הפחת מהמקח הנ"ל, אפילו הכי לוקח הוה, רק שמכל מקום יתנו לו מעט ריוח כנהוג.

הערות

  1. 363. שקו"ט בזה בשו"ת צמח צדק או"ח סי' מט.
  2. 364. מכירת בית מרזח לנכרי, שהנכרי ימכור בו יי"ש בפסח.
  3. 365. ראה עד"ז, לענין מכירת החנות לנכרי ליום השבת, בשו"ת אדה"ז סי' ב.
  4. 366. כדי שלא יהי' משתכר באסורי הנאה, וראה שו"ת צמח צדק שם ס"ד ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.