סימן ח

סימן ח

מכירת חמץ בלי מדידה

ובענין היתר עד למדידה ²⁹⁰ , פשוט הוא שאינו דומה לקבלת אחריות כלל, דמה שאינו יכול לתבוע את הנכרי אם לא יהיה ההיזק והחסרון ניכר אין זה דומה לאחריות שמקבל עליו היזק, וזה אינו מקבל עליו כלום אלא שאינו יכול לברר שהזיק ונחסר (והגע עצמך דבלאו הכי אפילו אם ידוע ההיזק והחסרון וכי יתבע את הנכרי, הלא דל הוא ואין ידו משגת, ואדעתא דהכי מכר לדל ואביון דסבר וקיבל. וכבר נתחבטו בזה האחרונים במכירה שלנו דהוי הערמה דמוכח. עיין בכור שור ריש פרק כל שעה. ומה שתירץ שם אינו מתקבל ואכמ"ל. מיהו בספר מקור חיים סוס"י תמ"ח ביאר שאין כאן הערמה. וכ"ש לפמ"ש אחמו"ר זצ"ל ²⁹¹ דצריך להיות ערב קבלן דוקא עבור הנכרי, אם כן ליכא שום הערמה). ועוד דמי לא עסקינן שיהיה ההיזק ניכר, לא מבעיא אם מכר לו כלים מלאים דהחסרון ידוע בכל שהוא, אלא אפילו בכלים שלא נתמלאו לגמרי יכול להיות החסרון ידוע, כענין שאמרו (שבועות פ"ו משנה ו' ²⁹² ) בזה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון, דאינו יכול לומר מה שהנחת אתה נוטל עיי"ש.

ולכתחלה ודאי נכון הדבר ללמד דעת את העם, וכמדומה שכן נהגו מאליהם משנים קדמוניות, שהחבית יי"ש שאינה מלאה מדדו בקנה לראות עד כמה מגיע החסרון, וכן שאר כלים של קמח. אבל הזאקרימש אין צריך למדוד כלל ובאומד בעלמא סגי, בשגם כי אין התבואה מחומצת, אלא המכירה הוא מפני איזה חשש בעלמא, ומשום הכי אין להחמיר בזה חומרא יתירה.