אוצר החסידים שארית יהודה הלכות מליחה - סי' עד(א) בשר

(א) בשר

(א) בשר.

פירוש מותר לבשלו בקדרה על ידי מליחה כשאר בשר, ואפילו בלא קריעה שתי וערב, שלא הצריכו קריעה שתי וערב וחתוכא לתחת אלא בכבד, משום סמפונות או משום ריבוי דם כדלעיל סי' ע"ג ¹²¹⁹ , אבל טחול לאחר מליחה אין בו דם, ומראה אדמומית שבו אינו אלא שומנא בעלמא ¹²²⁰ , וגם אין בו סמפונות שכנוס בהם הדם. והילכך ניתר במליחה אפילו לבשלו עם בשר (תורת חטאת ¹²²¹ ). אבל בלא מליחה דמו אסור מדאורייתא, כדתנן בהדיא במתני' דכריתות ¹²²² דם הטחול הוא בלא תעשה (כשפירש) (תוס' ¹²²³ , ורא"ש ¹²²⁴ , ורשב"א ¹²²⁵ ):

הערות

1219. ס"ק טז.
1220. גמרא קיא, סע"א.
1221. כלל לא ס"א. ש"ך ס"ק א.
1222. כ, ב.
1223. קיא, א ד"ה אבל טחלא (דם היוצא ממנו אסור).
1224. פ"ח סי' כז (שומנא בעלמא הוא ולא בעי קריעה).
1225. קיא, א ד"ה הא דאמרינן (אבל מכל מקום מליחה צריך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.