אוצר החסידים שארית יהודה הלכות מליחה - סי' עג(יט) ובדיעבד מותר

(יט) ובדיעבד מותר

(יט) ובדיעבד מותר.

דדמא משריק שריק ¹¹³² (שע"י צלייה מחליק ונופל ואינו נבלע בבשר ¹¹³³ ). ומכל מקום לכתחלה אסור ¹¹³⁴ , מפני שהבשר רך לבלוע ונראה לעין כל שנוטף עליו (מרדכי ¹¹³⁵ ).

ולא שייך כאן כבולעו כך פולטו (להתיר אפילו לכתחלה, כדלקמן סי' ע"ז ¹¹³⁶ ), שהרי אין כאן בליעה שהדם נופל מבחוץ, ולהכי לא יהבינן אלא טעמא דשריק (פרי חדש ¹¹³⁷ ). והש"ך ¹¹³⁸ כתב בשם תוס' ¹¹³⁹ דלא אמרינן כבולעו כך פולטו בכבד שיש בו ריבוי דם, וגבי דם הלב שבתוך חללו אמרינן כבולעו כך פולטו לעיל סימן ע"ב ¹¹⁴⁰ , אף על פי שיש בו ריבוי דם, מתבשל ומתייבש הוא תוך חללו כמ"ש שם ¹¹⁴¹ (וכה"ג צריך לומר לעיל ¹¹⁴² גבי דם שבסמפונות):

הערות

1132. גמרא קיא, א. ומנהגינו יתבאר לקמן ס"ק כט.
1133. רש"י שם ד"ה דמא משרק שריק.
1134. גמרא שם. וראה לקמן ס"ק כט (שאף בדיעבד נוהגים להחמיר ולקלוף מהבשר שנצלה עמו).
1135. סי' תשא.
1136. סעיף א (דמועיל אף להתיר לכתחלה). וראה לקמן ס"ק כח (שלענין בדיעבד מהני טעם זה, במקום דלא מהני טעם משריק שריק).
1137. ס"ק יב.
1138. ס"ק יב.
1139. קיא, א ד"ה דמא.
1140. ס"ק ז ד"ה שיטה הב', וש"נ.
1141. ס"ק ט. וראה לעיל שם ס"ק יא, שי"א שכבד קיל יותר מלב, ולכן בכבד שרי בדיעבד ובלב צריך קליפה (מהבשר שסביב הלב).
1142. סי' עב ס"ב בהג"ה, ולעיל שם ס"ק יב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.