(יב) בולעת

(יב) בולעת.

אכבד קאי, שפולטת ואינה בולעת, והוא לשון המשנה דתרומות דלעיל ¹⁰⁸⁶ , ולכן אינה נאסרת.

ואפילו לדידן דאמרינן ¹⁰⁸⁷ חתיכה נעשית נבלה בכל האסורים, לא אמרינן שהקדרה והרוטב נעשה נבלה, ובלע הכבד מן הרוטב שנאסר, לפי שאין הנאסר יכול לאסור אלא במקום שהאיסור עצמו יכול לילך ¹⁰⁸⁸ (ש"ך ¹⁰⁸⁹ , ופרי חדש ¹⁰⁹⁰ , דלא כרש"ל ¹⁰⁹¹ ).

ואפילו אם בישלו עם הטרפה אינה נאסרת, דלגבי שמנונית נמי אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלעה, דהא מוקי בגמרא למתניתין משום שמנוניתא, ואפילו הכי אינה נאסרת, וכדלעיל ¹⁰⁹² בשם רש"י (רשב"א ¹⁰⁹³ ). והרא"ה ¹⁰⁹⁴ והר"ן ¹⁰⁹⁵ כתבו, דאע"ג דהא דאוסרת מיירי בכבדא דאיסורא ומשום שמנונית, מכל מקום הא דאינה נאסרת מיירי משום דמא, ובבישלה לבדה קאמר שאינה נאסרת, אבל בישלה עם הטרפה נאסרת. וכתב הפרי חדש ¹⁰⁹⁶ שיש להחמיר כדבריהם, כיון דיש לומר דלמסקנא לא איירי מתניתין בכבדא דאיסורא כלל, כיון דקיי"ל הכבד אוסרת ואפילו היא של היתר: