(יג) דבוק

(יג) דבוק.

במליחה, דאז יוצאים לכו"ע, דהרי רוב הפוסקים הסכימו שלא להצריך במליחה רק כדי קליפה, אלא שאנו מחמירים לשער בס' ⁹⁸⁵ , ואם כן בכה"ג די בקליפה לכו"ע (תורת חטאת ⁹⁸⁶ ).

ובצלייה צריך כדי נטילה (ש"ך ⁹⁸⁷ ).

וכתב הש"ך ⁹⁸⁸ דמ"ש דבוק הוא לאו דוקא, דאפילו אינו דבוק צריך קליפה במליחה, ובצלייה כדי נטילה מטעם זה (וכן פסק בכרתי ופלתי ⁹⁸⁹ , ובחוות דעת ⁹⁹⁰ ).

והמנחת יעקב ⁹⁹¹ כתב דאין להחמיר אלא אם כן דבוק בו, דלגבי מקום הדבוק הוא דנחשב כדם בעין, אבל לגבי המקום שאינו דבוק מקרי דם פליטה אפילו לסברא זו, מפני שבליעתו מועטת ואמרינן בי' כבולעו כך פולטו, ואפילו קליפה ⁹⁹² לא בעי לא במליחה ולא בצלייה. ולא דמי לכבד שנצלה עם בשר דצריך כדי קליפה לקמן בסימן ע"ג ⁹⁹³ , דגם שם אינו אלא חומרא בעלמא כמ"ש שם, והכא אין להחמיר כלל, דכיון דרוב הפוסקים סבירא להו דאמרינן כבולעו כך פולטו בבשר שעם הלב, כמו בלב עצמו, וכדמסיק רמ"א (מנחת יעקב):