(ה) צולין אותו ואחר כך מבשלו

(ה) צולין אותו ואחר כך מבשלו.

רוצה לומר דאין לבשל אפילו בקריעה, אלא אחר צלייה, ולא אחר מליחה (ומשום הכי הכניס רמ"א דבריו באמצע דברי השו"ע, כדי להורות על זה. ומשום הכי נמי הוסיף לעיל בלשון השו"ע [ו]אז מותר כו' ⁹³² ).

והטעם שחוששין שמא יבשלנו על ידי מליחה בלי קריעה ⁹³³ (משום דסתם מליחה לקדרה הוא) ויאסר הלב כדלקמן ס"ב (משא"כ בצליי' אינו נאסר. ולשמא יבשלנו אחר כך לא חיישינן, דסתם צלייה לאו לבישול קיימא).

ובמקום שנהגו להחמיר אין לשנות מנהגם לכתחלה, מיהו בדיעבד אם נתבשל בקריעה על ידי מליחה ⁹³⁴ ודאי שרי. אבל שלא בקריעה, אפילו על ידי צלייה אסור אם נתבשל, כדלקמן ס"ב (תורת חטאת ⁹³⁵ ):

איתא בגמרא דהוריות ⁹³⁶ האוכל לב בהמה משכח תלמודו, ונהגו ליזהר אף בשל עוף (תשב"ץ ⁹³⁷ , ש"ך ⁹³⁸ ):