(ט) למטה

(ט) למטה.

דאם לא כן מיקוא קוי דמא (שמתקבץ ומתכנס הדם), ואסור המוח, דמליח הוא כרותח (ב"י 895 ).

ולא דמי למ"ש לעיל סי' ס"ח ס"א בהג"ה גבי צליית הראש, דחיישינן שמא יתהפך על צדדיו. היינו לפי שבצלייה מהפכין השפוד כל רגע על האש שלא יחרוך, ולפיכך בתנורים דידן 896 שמונח השפוד לארכו חיישינן שיתהפך צד של מטה ויבא למעלה, אבל במליחה מונח תמיד על מקום אחד כמו שהניחו, ולכך אין לחוש שיתהפך מאליו עליון לתחתון (דרכי משה 897 ):

הערות

  1. 895. בסוף הסימן.
  2. 896. משא"כ בתנורים שלהם (שהשפוד היה תלוי ועומד זקוף), כמבואר בדרכי משה דלקמן, וברש"י קיא, א ד"ה הלכתא.
  3. 897. ס"ק ד. וכדלקמן סי' עג ס"ק כ. וראה לעיל סי' ע ס"ק כא (מתי חוששים גם במליחה שיתהפך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.