אוצר החסידים שארית יהודה הלכות מליחה - סימן ע'(לז) דינים

(לז) דינים

(לז) דינים.

ושם ⁷³⁶ פסק רמ"א לחוש לסברא האחרונה שלא במקום הפסד, אבל בתורת חטאת ⁷³⁷ פסק לגמרי כסברא הראשונה, וכן כתב רש"ל ⁷³⁸ . וכתב הפרי חדש ⁷³⁹ שכן עיקר. ואפילו נמלחה הכשרה ופלטה דמה וצירה ואחר כך מלחה והניחה אצל הטרפה התפלה מותרת, שהעיקר כסברת הרא"ש ⁷⁴⁰ , שאינו מפליט כלל על ידי נגיעה לטמא, דלעולם המליח מבליע בתפל ואינו מפליט ממנו כלל ⁷⁴¹ (סמ"ק ⁷⁴² , איסור והיתר הארוך ⁷⁴³ , פרי חדש ⁷⁴⁴ ):

הערות

736. סעיף י.
737. כלל כא.
738. ים של שלמה פ"ח סי' פ. וראה גם לעיל ס"ק כ.
739. ס"ק יט. וראה שוע"ר סי' תסז ס"נ. פסקי אדמו"ר הזקן כאן אות ב.
740. פ"ח סי' מב. וכדלעיל ס"ק לד.
741. שו"ע סי' צא ס"ה (שלעולם המליח מבליע כו').
742. סי' רה בהגהה י ע' רב (שאף כשהאיסור תפל מונח על הטהור מליח אינו אוסר, וכדלעיל ס"ק לג).
743. כלל יב ס"ה (כהרא"ש).
744. ס"ק ח (שגם בזה מותר לסברת הרא"ש, וכדלעיל ס"ק לד), וס"ק יט (שכן עיקר). ו בכת " י ט: (שייך לעיל [ולא נסמן לאן קאי]) ושם נתבאר [רמ"א סי' צא ס"ה. וראה גם לעיל סי' סט ס"ק נא, וש"נ] דאם התפל הוא רך וצלול כמו חָלב, נאסר הבשר המלוח שאצלו (וכן דם וחֵלב מהותך. אבל חֵלב שאינו מהותך לא נקרא צלול). וכן החָלב נאסר מן הבשר המלוח. אבל אם הבשר הוא תפל אינו נאסר החָלב, אע"פ שהוא מלוח וצלול. וכאן לא מיירי אלא מענין סדר מליחת בשר כדרך שמולחין לקדרה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.