(לב) מצירה

הערות

1. 716. ש"ך ס"ק יח. וראה שוע"ר סי' תנב סט"ז ואילך (שיש אומרים שגם בגיעולי כלים אומרים איידי דטריד למיפלט לא בלע), וסכ"א (שלחומרא יש לחשוש לדעה זו). פסקי אדמו"ר הזקן כאן. ובכת"י ט: וכן דג טהור ודג טמא שנמלחו יחד , או שהטמא מלוח וטהור תפל , וכן בשר טהור שנמלח עם דג טמא (ולעיל בס"א מיירי בדגים טהורים) . מיהו אם הוא ספק אם נמלחו יחד או לא , אזלינן לקולא בדגים טמאים , דציר דגים טמאים מדרבנן כדלקמן סי' פג [ס"ה] . אבל ציר בשר טריפה או בשר טמא הוא מדאורייתא , ולכן אזלינן בספקו לחומרא [שערי דורא שער י סי' כ. ש"ך ס"ק יח. ט"ז ס"ק ט]. ואפילו לא נמלחו ביחד, אלא שהניחן ביחד כשהם מלוחים אחר ששהו שיעור מליחה, נוהגים למ י חשב מלוח כרותח, אם לא במקום הפסד מרובה וסעודת מצוה, כמ"ש לקמן סי' צא [ברמ"א ס"ה הג"ה הא'. וכדלעיל סי' סט סוף ס"ק קיז, וש"נ] (תורת חטאת [כלל כא ס"ב] ). ודוקא שהם לחים קצת, כגון דגים ובשר, שעל ידי מליחה יתלחלחו קצת (מנחת יעקב [כלל כא ס"ק ט] ), אבל אם היו יבשים אפילו היו מלוחים, או אפילו לחים אלא שאינם לחים מחמת המליחה, סגי להו בהדחה (תורת חטאת [כלל כא ס"ב] ) (וכן הוא לקמן סי' צ"א [ס"ה] ).
2. 717. איסור והיתר הארוך כלל יב ס"ה.
3. 718. ס"ק קיא, וש"נ.
4. 719. ס"ה הג"ה הג'.
5. 720. ברמ"א סוף הג"ה הא'.
6. 721. כדלעיל ס"ק כט.
7. 722. אף שנתבאר ברמ"א לעיל ס"ב (ולעיל סי' סט ס"ק קט, וש"נ), שאין הדם מפעפע מלמטה למעלה, מ"מ ציר מנבלה כו'.
8. 723. כלל יג ס"ו.