(יא) ממליחה הראשונה
(יא) ממליחה הראשונה.
שאין דרך המלח להבליע הדם רק להמשיך אחריו לפלוט מבפנים (רא"ש 640 ). ואזיל לטעמיה בסימן ס"ט ס"כ 641 , דאם שמו בשר בכלי שאינו מנוקב אחר שיעור מליחה אינו נאסר בכך מטעם זה. ואפילו להאוסרים שם, וכוותייהו נוהגין להחמיר כמ"ש שם בהג"ה 642 , מכל מקום הכא מותר, מאחר שמלח בכלי מנוקב גם בפעם השני הרי דם משריק שריק ונופל כולו דרך הנקבים 643 . ומהאי טעמא סמכינן לקמן ס"ה 644 אדעת הרא"ש לענין אם שהה במלחו אחר פליטת דמו וצירו, ומה לי מלח זה או אחר. ולפי זה אפילו מלחו במלח אחר אחר פליטת דמו וצירו מותר מהאי טעמא (מנחת יעקב 645 ).
ומשום הכי נמי לא דמי להא דקי"ל בריש סי' ס"ט דהמלח מבליע הדם בעין שעליו, והיינו משום דגבי דם בעין 646 לא שייך לומר דשריק, כמ"ש שם 647 ולקמן בסוף הסי' בהג"ה 648 .
אבל הט"ז 649 כתב דאם מלח במלח אחר לאחר שגמר פליטת דמו וצירו אסור, שהמלח מבליע הדם שעליו, כיון שאינו טרוד לפלוט (כיון שהמלח השני עדיין בכחו 650 , שהרי עדיין לא הפליט כלום, משא"כ לקמן ס"ה שהמלח פסק כחו ואין לו כח להבליע לדעת הרבה פוסקים, סמכינן אטעמא דשריק):
הערות
- 640. פ"ח סי' לז (דהמלח שעל הבשר מעכב את הדם הזה מלהכנס בבשר). הובא בט"ז ס"ק ב.
- 641. ס"ק קיז.
- 642. וס"ק קיט.
- 643. וא"כ יש לצרף טעם זה, המובא לעיל סי' סט ס"ק קג בדעת הרא"ש, וכדלעיל ס"ק י בדעת ר"ת.
- 644. כדלקמן ס"ק מג. ועד"ז לעיל סי' סט ס"ק סא.
- 645. כלל טו ס"ק מד.
- 646. חילוק זה כתב הש"ך ס"ק ג, לטעם איידי דטריד למיפלט לא בלע. ועל פי האמור כאן, כן הוא אף לענין מישריק שריק.
- 647. סי' סט ס"ק א.
- 648. וס"ק סא.
- 649. ס"ק ב.
- 650. כי לעיל סי' סט סוף ס"ק קיז, הובא ב' טעמים להיתר (שהמלח אינו מבליע הדם שנתייבש בתוכו, ושפסק כח המלח), משא"כ כאן שמלחו במלח אחר נשאר רק טעם הא'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.