נח
אחרון הנק' בשם עקב כו'), ולכן אפי' גנבא אפום מחתרתא254 רחמנא קריא מצד כח האמונה הפשוטה מ"מ עושה היפוך רצונו מצד ההסתר שמוסתר אמונה זאת בנפשו בבחי' עקבי' שהוא חומר גופו (המקבל ג"כ מצד כח האלקי בצמצום היותר אחרון הנק' עקב כנ"ל), וזהו כדוגמת העיבור דולד שמונח ראשו בין ברכיו כו'. אך בליל יצי"מ קודם שיצאו לגמרי האיר בחי' הלידה ב[בחי'] אמונה זאת והיינו שנזקף הראש דכללות נש"י להאיר בהם כח האמונה הפשוטה בבחי' הכרה בלבד255, והגם שהכרה זאת הוא בבחי' קטנות מ"מ בהכרה זאת הי' בהם כח למשול על כללות חומר גופם, ולא עוד אלא שהאיר כ"כ כח האמונה להקיף כללות נפשם הטבעי' עד שנתבטל ממציאותה ולא הי' יכול לפעול פעולתה להסתיר על הנה"א, ולכן יצאו באמונה זאת הנגלה בנפשם בלי שום קושי' כנ"ל (רק שלא הי' בחי' התהפכות וכמ"ש במ"א בענין גפן ממצרים תסיע256 כו' כמשי"ת). וכן בכ"י חייב כל258 אדם לראות א"ע כאלו יצא ממצרים257 שהוא ענין זקיפת הראש בבקר בעת קומו משנתו שע"ז ארז"ל [כד] זקיף אינש ראשו259 מברך זוקף כפופים כו'. והנה עוד זאת נתגלה בנפשם כח הראי' וההסתכלות ביקרא דמלכא260 בעא"ע בלי שיעור, והיינו מצד שהעצמי' ממש בא ג"כ לכלל גילוי אור חדש שלא כמו אור הזה קודם ההשתל' שהוא בחי' שעשועים העצמי' הנ"ל, שהוא רק גילוי אור שנגלה ע"י רצה"פ להיטיב כנ"ל, אבל בחי' גילוי אור זה הוא גילוי [אור] העלם העצמות ממש261 ובחי' זאת הוא פתיחת העינים שהוא בחי' כח הראי' דחכ' שהוא בחי' חיצוני' חכ', אך כחו מגיע בבחי' הפנימי' והעצמי' להסתכל בגילוי אור העצמי שהוא בחי' אור חדש הנ"ל. אך אעפ"כ לא הי' רק בבחי' הקטנות בתכלית בלבד היינו שחסר מהם כל כחות הפנימי' (כמו בתינוק בתחילת לידתו כנ"ל), שלא הי' בהם כח להשיג השגות אלקות בבחי' מוחין דאימא ולהתפעל במדות שבלב שנק' רצוא שנמשך מחמת התבוננות הנ"ל איך הוא בעצמו ממלא וסובב רק הודו כו' כנ"ל, רק אמונה והכרה עצמי' שבלא טו"ד נתגלה בבחי' הכרה מצד גילוי התקשרות [ה]עצמות שיש בהם בשרשם בהעלם העצמי', וגילוי כח262 הראי' לאסתכלא ביקרא דמלכא דווקא שהוא העילוי והפלאה דעצמות אא"ס שהוא בחי' אור חדש הנ"ל שהוא בחי' גילוי העלם העצמי' ממש.
אך גם כח האמונה וכח הראי' דלאסתכלא כו' לא נגלה רק בבחי' מקיף על נה"ט עד שלא הי' יכול לפעול פעולתו כמו בחי' שינה הנא' בלק"א בבינונים בעת
הערות
- 254. גנבא אפום מחתרתא : ראה ברכות סג, א ע"פ גי' הע"י. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' ט.
- 255. בלבד : ב: ליתא.
- 256. גפן ממצרים תסיע : תהלים פ, ט. ראה גם אוה"ת (יהל אור) שם ע' רפא. לקמן מאמר ד"ה וספרתם תקצ"ח על יד הערה 47. ד"ה וספרתם הה' על יד הערה 263.
- 258. כל : ב: ליתא.
- 257. בכ"י חייב. . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
- 259. [כד] זקיף אינש ראשו : ראה ברכות ס, ב שע"ת ז, ג ובהערה 37.
- 260. וההסתכלות ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
- 261. ממש : ב: ליתא.
- 262. וגילוי כח : ב: וכח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.