נב

אמונה הפשוטה בנה"ט בבחי' טבע שני מצד הרגילות כו', וב' בחי' האמונה אלו נמצא בכללות נש"י¹⁸⁸ מצד עצם שרשם שהמה מאמינים בני מאמינים¹⁸⁹ כי המה מאמינים מצד שרשם שעלו במח' תחילה כנ"ל שזהו מצד עצם כח התולדה כו', [ו]מבחי' זאת נמשך גילוי אור האמונה בעצמו' הנשמה בבחי' טבע ראשון כנ"ל, ומה שהמה בני מאמינים היינו ירושת האמונה שיש להם מאבותי[הם] כמו אאע"ה שהי' המאמין הראשון¹⁹⁰ להתקשר בהעלם העצמי' שלמע' מגילוי אור אפי' אור העצמי שהוא בחי' שעשועים העצמי' כמ"ש והאמין בה'¹⁹¹ כנ"ל (משא"כ דורות שלפניו אעפ"י שהיו צדיקים¹⁹² מופלגים לעבוד ה' בכל לב ובכל נפש הי' רק מחמת שכל ותענוג כו'), ובחי' זאת הוא הממשיך בחי' אמונה בנה"ט בבחי' טבע שני כו' וד"ל. וז"ש וארשתיך לי באמונה¹⁹³ שזה הי' ביציאת מצרים שנגלה עליהם ממ"ה¹⁹⁴ בבחי' מקיף הנק' אירוסין כו', אך גילוי המקיף הזה לא נגלה עליהם רק בבחי' הלבשה בבחי' קטנות הנק' אמונה ולכן יצאו ממצרים בבחי' אמונה בלבד כמ"ש ויאמן העם¹⁹⁵ כו' (משא"כ במ"ת שנתגלה בחי' מקיף הזה בכל פרטי כחות הנפש שהוא בבחי' תומ"צ שנק' ג"כ אירוסין ונשואין שיהי' לע"ל¹⁹⁶ כו'). ובחי' אמונה זאת נתגלה בב' בחי' בעצמות נשמתם האלקי מצד עצם שרשה, וכן בגופם ונה"ט שלהם מצד הירושה מאבות¹⁹⁷ ולכן יצאו בלי שום קושיא כלל האיך [ני]לך במקום מדבר מצד שלא הסתיר לבחי' אמונה זאת אפי' בחי' חומר הגוף כו'. והנה ב' הבחי' הנ"ל נתגלו ע"י המצה שאכלו במצרים בליל [ה]פסח וע"כ נק' המצה מיכלא דמהמנותא מאכל שזן ומפרנס לחזק כח האמונה עד שתתגלה כח זה גם בנה"ט שיהי' בו ג"כ חוזק התקשרותו בבחי' טבע שני כמו טבע ראשון שבנשמה עצמה שבכאו"א מישראל שטבעו להתמשך אחרי הוי' שמלובש בזה עצמות המאור שלמעל' מבחי' גילוי אור, כן ע"י המצה תמשך טבע זו גם בנה"ט וזהו עיקר ענין המצה שנק' בשם מיכלא דמהמנותא כי עיקר המאכל הוא להמשיך כח הנשמה בגוף דווקא (אך גם בעצם הנשמה נמשך תוס' אור משרשה העצמי דיחידה ע"י אכילת מצה ועי"ז תוכל להאיר בנה"ט, אך עיקר הכוונה הוא בשביל נה"ט כנ"ל וד"ל).

וזהו הא לחמא עניא די אכלו כו' בחי' הוי' למע' מן הטעם ודעת ובלא התפעלות הלב כלל כמצה זו שאין בה טעם ולא התנשאות והגבהה כלל,