אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>אחרי</h2><h3>מנין שקושרין לשון של זהורית</h3>ריח

ריח

כנס"י לתולעת מה התולעת הזה אין כחו אלא בפיו שמכה ארזים בפיו, כך כנס"י אין כחם אלא בפיהם, ופי' ארזים היינו הגסות כמארז"ל מי שהגביה א"ע כארז195 מה תקנתו ישפיל א"ע כאזוב, כי הפר"ע עיקרו בא מצד הגסות שהוא מקור כל מיני רע, ותקנתו להכות הארזים הוא בפיו דהיינו ע"י אותיות התו' והתפלה, כי ארז"ל שמט"ט קושר כתרים196 לקונו מתפלותיהם של ישראל, כמו שאנ"ר שכל הנמצאים נחלקים דרך כלל לד' סוגים כוללים דצח"מ, והדומם למטה מכולם והמדבר הוא למעלה מכולם, והם כנגד ד' יסודות197 ארמ"ע198 ואנו רואים שהכתר הוא מאבנים שהוא דומם היותר אחרון במדריגה ונעשית199 כתר על מין היותר גבוה דהיינו על ראשו של מלך שהוא הגבוה ומשובח שבמין המדבר ועי"ז נעשה מלך דוקא, אך באמת לא מכל הדוממין עושין כן כ"א דוקא מאבנים טובות שהן בהירות ומאירות דוקא, כי זהו דבר פלא שהדומם שעיקרו יסוד העפר יהי' מבהיק כאש שהוא היסוד היותר נעלה ויהי' מנוקה כ"כ מהעפרורית, ולכן הוא יותר משובח מהמדבר בעצם, ולכן עושין מזה דוקא כתר ועטרה, וכן בנפש האדם יש בחי'200 אלו, הדומם הוא האותיות והצומח הם המדות שצומחים מקטנות לגדלות, והחי הוא השכל שמתנענע ממקום למקום, היינו מחסדים לגבו', והמדבר הוא עצם החכ', ולעשות כתר הוא שינוי רצון למי שפגם בכח הרצון שבנפשו, וכן למעלה פגם בבחי' הרצה"פ כנ"ל בענין לא יאבה כו', ולעשות רצון מחדש כמו יהי רצון הוא דוקא ע"י אותיות התורה והתפלה וסידור שבחיו של מקום שמעורר את אותיות עצמיי' שבנפש, כי הנפש מליאה אותיות201, ודוקא כשהם מנוקים מעפרורית והגשמה ומבהיקים כאש, דהיינו שהם בתכלית הביטול והשפלות וההכנעה כפי' הפשוט של תולע כמ"ש ואנכי203 תולעת202 כו', וכמו ואלה שמות הגבורים כו' הוא עדינו העצני וארז"ל שהי' מעדן עצמו כתולעת204, ועי"ז יוכל לתקן בחי' תולע שבלעו"ז ויגן מן היסורים ויוליד רצון מחדש למעלה לתקן נפשו ולעורר עליו ר"ר ממקור הרחמים, ויטהר נפשו באזוב כמארז"ל מה תקנתו ישפיל א"ע כאזוב כו', ועי"ז תכבסני באזוב ואטהר205 כו'.

הערות

  1. 195. מי שהגביה א"ע כארז : ראה פסיקתא דר"כ פ' פרה (לה, א).
  2. 196. שמט"ט קושר כתרים : ראה זהר בראשית לז, ב. הנסמן בסה"מ תש"ח ע' 202.
  3. 197. דצח"מ. . ד' יסודות ארמ"ע : ראה ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"י. סה"מ תרל"ח ע' לח הערה 120.
  4. 198. ארמ"ע : א ניתוסף: כי הדומם עיקרו יסוד העפר וצומח עיקרו הוא יסוד המים והחי עיקרו יסוד הרוח והמדבר עיקרו יסוד האש, ובמ"א מבואר שהחי עיקרו יסוד האש והמדבר עיקרו יסוד הרוח כי באמת יש בזה שני שיטות ושניהן אמת כמ"ש במ"א.
  5. 199. במדריגה ונעשית : שם: והסוג היותר פחות וגרוע נעשה.
  6. 200. יש בחי' : שם: יש ד' בחי'.
  7. 201. הנפש מליאה אותיות : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ג. לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' ובהערה 42.
  8. 203. ואנכי תולעת : א: תולעת יעקב — ישעי' מא, ד.
  9. 202. ואנכי תולעת : תהלים כב, ז.
  10. 204. ואלה שמות הגבורים. . מעדן עצמו כתולעת : שמו"ב כג, ג [ושם: אלה]. ראה מוע"ק טז, ב.
  11. 205. תכבסני [א: תחטאני] באזוב ואטהר : תהלים נא, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.