מט

שהיא בבחי' מאור שלמע' מאור, היינו מצד שרשה באיזה עולם שהוא, היא למעלה מבחי' גילוי אור שבעולם ההוא רק מבחי' המאור שבעולם ההוא, כמו נפש דעשי' שנלקחה מפנימי' הכלים די"ס דעשי' שהמה למעלה מבחי' גילוי אור דעולם העשי' שהוא בחי' המל' דמל' דעשי', וכאשר עולה ברצונו להביאו בגוף אזי נפעל בנפש זאת בחי' ירידה והמשכה לבוא בבחי' גילוי אור ע"י האותי' דמל' דעשי' במאמר נעשה אדם¹⁶⁶ וע"י אלו האותיו' היא יורדת ג"כ ומתלבשת בגוף כו', אבל כללות הי"ס דעשי' ואפי' מקורם שהוא בחי' הכתר נמשך מבחי' המל' דיצי' שהוא בחי' גילוי אור דעולם היצי', נמצא שמה שהוא בבחי' עולם העשי' [ב]בחי' מאור למע' מאור הוא בבחי' עולם היצי' בחי' גילוי אור בלבד, וכ"ה עד רום המעלות, ולכן ע"י טעימת דגן ששרשו בשעשועים העצמי' הוא מעורר כח התולדה שבנפש להביאו לידי גילוי אור כו'. אבל שרש נש"י שהוא בחי' הניצוץ האלקי שלמעל' משרש הנר"ן שרשה בפנימי' ועצמי' העלם המאור דעצמו' אא"ס שלמע' משעשועים העצמי' שאינו בגדר וסוג אור כלל, לזאת [לעורר] בחי' [העלם] העצמי לבוא לידי גילוי א"א כ"א ע"י אכילת מצה דווקא הנק' לחם עוני דווקא שעי"ז דווקא יוכל להתעורר בחי' העלם העצמי שבנשמה שנק' בחי' יחידה, ששרשה בהעלם העצמי דאא"ס שלמע' מגילוי אור לגמרי שזהו בחי' אמונה הפשוטה שבכללות נש"י שהוא למע' ממה שיש בכח כל נשמה להתענג על ה' בעונג ושעשועים [ה]עצמי' כו', ולכן נק' המצה מיכלא דמהמנותא¹⁶⁷ דווקא וד"ל.

אך איך יוכל לימשך גילוי אמונה הפשוטה ע"י אכילת מצה שהוא ג"כ רק בחי' צומח בלבד כו', אך הענין יובן בהקדם שרש¹⁶⁸ בבחי' צומח שני בחי' הא' בחי' צומח סתם שצומח מעפר הארץ שהוא בחי' דומם ואינו רק בחי' גילוי אור מבחי' העלם הדומם (שהוא בחי' כח הצומח שבהעלם עפר הארץ הוא בחי' דומם המצמיח כל מיני צומח בבחי' גילוי אור בלבד כו') [בלבד], אבל יש עוד בחי' צומח שבדומם עצמו שהוא מה מהדומם עצמו בא לידי צמיחה והתפשטות כמו הרים הגבוהים ואבנים הצומחים כו'. והנה לכאורה יש יתרון מעלה בבחי' צומח שבדומם במה שהדומם עצמו בא לכלל התפשטות משא"כ בצומח סתם אינו רק בחי' גילוי אור דכח המצמיח כנ"ל אבל באמת אנו רואין יתרון מעלה בצומח סתם מבחי' צומח שבדומם, והוא במ"ש אשר זרעו בו¹⁶⁹ שניתן בו כח להצמיח עד אין שיעור ונמצא שנותן בו עצם כח המצמיח ממש [כמ"ש בבחי' העלם עצמותו ממש], משא"כ בצומח שבדומם אעפ"י שעצם הדומם בא בבחי' צמיחה והתפשטות מ"מ הוא התפשטות העצם (למעלה מבחי' התפשטות מן העצם כנ"ל ) ולא העצם ממש כמ"ש בבחי' העלם העצמי' ממש¹⁷⁰ כו'.