אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>בחוקותי</h2><h3>אם בחוקותי תלכו</h3>תנג

תנג

שנתפעל בלבו מצד ההתבוננות שמתבונן באיכות גדולת והתפשטות אלקות להחיות עולמות לאין שיעור וכל ריבוי עולמות המה ריבוי צמצומים והעלמות שונים בירידה אחר ירידה בכדי להחיות נשמתו בגופו [כי כל אדם חייב לומר בשבילי נברא העולם124 כו' וד"ל] וכ"ז מורה על תוקף אה' ה' אלינו אזי כמים הפנים אל פנים125 יתעורר אהבתו בלבו לדבקה בו ית' ויסתעף מזה ההילוך בדרכי ה' כל היום בתו' ומצוות בבחי' חיות רב שהוא השמחה וטוב לבב והיינו להיות אהבתו אליו יתב' לכן ממילא יאהוב כל דבר שיש בו התפשטות והתגלות עצם אלקו' ית' שהוא ענין התומ"צ. והנה הגם שאה' זאת נמשכת מצד ההתבוננות בשכל אנושי וההתפעלות ג"כ אנושי' בנה"ט היינו מצד שרש הנשמה בבחי' בבי"ע126 בבחי' לבושי' הפנימי' דמל' שמצד זה יש בכח הנשמה להשיג גדולת הוי' ולהתפעל ולהיות נמשך במעשה כו' שזהו בחי' נר"נ שאינם עצם הנשמה רק לבושי הנשמה [כי ענין הלבוש הוא דבר זר שהוא ענין פעולת הגילוי לזולתו שהוא הנה"ט וכמאמר מבשרי אחזה שהכוונה להראות לנה"ט בחי' התגלות אלקות וזהו ענין חלק האם שבנשמה [כידוע בענין שלשה שותפין באדם127 שהוא הנשמה כו'] שזהו מצד שרשם במל' דאצילות128 שמדת המל' היא ג"כ לפעול התגלות אלקות בעולמות והנשמה בדומה אליה מצד שממנה לוקח, אך חלק האב שבנשמה הוא חוש הטבעי ועצמי שבנשמה להיות נדבק אחרי כח האלקי המלובש בהשתלשלות העולמות שהוא החיות שבעולמות ולא אחרי היש וכמאמר שאו מרום עיניכם129 וראו מי ברא כו', ובזה עיקר ההפרש בין ישראל לעמים שהמה תופסים היש לעיקר והיינו מצד שרשם בחיצוני' הדיבור שהוא חיצוני' לבושי המל' אחרי הפרסא אבל שרש נשמות ישראל לפני הפרסא בבחי' אצילו' בבחי' המדות דאצילות שהוא ענין שרשם בתושבע"פ אשר מחמת זה בטבעם לדבוק אחרי אלקות וחיות שבעולמות ומזה מסתעף ההתבוננות דמח' ודיבור ומע' הנ"ל שהוא להראות לנה"ט ג"כ גילוי אלקות כו'.

והנה אה' זאת הטבעי' הוא מלובש בכלי הלב ונק' כסף הקדשים בלק"א130 וזהו בחי' בכל לבבך, אך יש עוד אה' שהוא בבחי' מעלת הזהב על הכסף והוא מצד ההתבוננות במקור כח האלקי עצמו המחי' כל העולמות שהוא בחי' מדות דאצילות כנ"ל המה ג"כ בטלי' למקורם שהוא בחי' חו"ב דאצילות שמובדלים בערך עדיין מבחי' התהוות מאין ליש בפ"מ [וכנראה בחוש באדם התחתון שמשכלו לא יסתעף עדיין המעשה עד שיתפעל בלבו מחמת השכל שזהו ענין צמצום שני כו']

הערות

  1. 124. כל אדם חייב לומר בשבילי נברא העולם : ראה סנהדרין לז, סע"א (במשנה). תניא פמ"א (נו, א). מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקמב ואילך. אוה"ת חנוכה כרך ה ע' תתקמז. לקו"ש נח כרך ה' ע' 292 ואילך.
  2. 125. כמים הפנים אל פנים : ע"פ משלי כז, יט.
  3. 126. הנשמה בבחי' בבי"ע : מתחלה כתב: הנשמה בבי"ע. ואח"כ הוסיף תיבת בבחי' בין השיטין ולא מחק הב' מתיבת בבי"ע.
  4. 127. שלשה שותפין באדם : נדה לא, א. ראה גם לקו"ת שמ"ע פט, ב. וראה גם ביאוה"ז פינחס קיז, ב. תו"ח בשלח ח"א קלג, ד. וש"נ.
  5. 128. הנשמה. . שרשם במל' דאצילות : ראה גם לעיל ע' קמג ובהערה 18.
  6. 129. שאו מרום עיניכם : ישעי' מ, כו.
  7. 130. כסף הקדשים בלק"א : פ"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.