מז

מהכל. וכ"ה בכללות העולמות בחי' עשי' הוא בחי' דומם ולמעלה ממנה עולם היצירה שהוא בחי' צומח ועולם הבריאה הוא בחי' חי ובחי' עולם האצי' הוא בחי' מדבר¹⁴⁷ הוא למעלה מהכל כו'.

וכ"ז הוא בסדר ההשתל' הבא ע"י צמצום והעלם עצמות האור להיות נראה אור בבחי' הארה דהארה וכל שמתמעט האור יותר ע"י ריבוי צמצומים הוא למטה יותר, אבל בבחי' העצמות שלפני הצמצום כאשר מתעורר לבוא לכלל גילוי אור מהעלם העצמי הוא להיפוך שכל מה שמתגלה האור יותר מהעלמו העצמי' הוא בבחי' ירידה יותר וכל מה שהוא בבחי' מיעוט האור וה[ה]תגלות הוא בבחי' קירוב לעצמו יותר. ולכן שם בחי' הדומם הוא למעלה מהכל¹⁴⁸ שזהו בחי' התעוררות העצמי' שבהעלם שנשאר בבחי' העלם לעולם ולא תבוא לידי גילוי אור כלל שזהו סומ"ע שעלה תחלה למח' ורצה"פ שעלה ברצונו להיטיב כנ"ל, וע"ז נאמר במי נמלך בנשמתן של צדיקים. ואח"כ מה שעלה ברצונו הפשוט¹⁴⁹ להיטיב היינו להיות טוב ואור גילוי¹⁵⁰ שזהו בחי' גילוי העלם העצמי', רק שהגילוי הוא לעצמו עדיין שלא בגדר מקום¹⁵¹ להשתל' הוא הנק' בחי' צומח [וזהו] בחי' רב חסד שבעצמות השעשועים¹⁵² כו'. ומה שנתלבש בחי' עונג ושעשועים אלו בבחי' חפץ חסד¹⁵³ להיות מקור להשתל' שזהו נק' בחי' חסד עולם שבעצמו' היינו שעלה ברצונו להיטיב גילוי אור הזה [שהוא בחי' השעשועי' העצמי' לברואיו דווקא והיינו להלביש גילוי אור הזה] במקור ההשתל' זהו נק' בחי' חי שהוא בחי' תנועה ממקום למקום, אך למעלה הוא בחי' מלמע' מגדר מקום להיות מקום אתי¹⁵⁴ שהוא בחי' מקום הטפל ובטל אתו. ואח"כ בחי' חפץ חסד הזה נתעורר לבוא לידי גילוי בפ"מ ההתלבשות¹⁵⁵ שזהו בחי' מל' דא"ס גילוי הזיוו מן האור העצמי', ועוד שיער בעצמו בחי' גילוי הזיוו הזה איך יבוא בפועל ההשתל' שכבר [ה]וכן כל ההשתל' באיזה אופן יבוא בפועל רק צריך להיות בחי' צמצום כו' (ועיין בשעה"י פ'¹⁵⁶ ) וזהו בחי' האותיות דגליף גליפו בטה"ע¹⁵⁷ זהו בחי' מדבר שבעצמו' והוא למטה מכל המדריגות שבהעלם העצמו' כו'.

ועד"ז יובן בנפש הגוף שכלול מכל הבחי' דדצח"מ שיש בו הפרש בין העלם לגילוי שבבחי' הגילוי דהיינו כאשר באים כל כחות הנפש בבחי' התלבשות בגוף אז בחי' המדבר הוא למע' מהכל שהוא בחי' החכ' שבנפש, ואח"כ בחי' [ה]חכ' המלובשת בהשגה שזהו בחי' חכ"ם בבינה הוא בחי' ח"י ובחי' המדות הוא בחי'